| rdfs:comment
| - חכם אחד הגיע לביתו של איש עני. העני הזמין אותו לאכול, אך החכם ראה שביתו של העני ריק, וחשש שאם יאכל מסעודתו של העני, לא יישאר לו מספיק לעצמו ולמשפחתו. אולם, לאחר שהעני התעקש והזמין אותו שוב, חשש החכם שאם יסרב לאכול, העני ייפגע; ולכן אמר "אני מצטער, אבל הרופא אסר עליי לאכול עכשיו". לאחר שיצא משם, שאל אותו משרתו "מדוע שיקרת לו, והרי אני יודע שאין לך שום בעיה רפואית?!"; ענה לו החכם: "לא שיקרתי; הרי הרמב"ם היה רופא גדול, והוא אמר ( הלכות תשובה ד א ): חמישה דברים, העושה אותן אין חזקתו לשוב מהן, לפי שהן דברים קלים בעיני רוב האדם, ונמצא חוטא והוא ידמה שאין זה חטא; ואלו הן: (א) האוכל מסעודה שאינה מספקת לבעליה - שזה אבק גזל, והוא מדמה שלא חטא ויאמר 'כלום אכלתי אלא ברשותן?!'....; הרמב"ם הוא הרופא שאסר לאכול מסעודה שאינה מספקת לבעליה...
|
| dbkwik:resource/rJ03XNerlDZcEt9VSH3esw==
| - אל תלחם את לחם רע עין , ואל תתאו למטעמתיו. כי כמו-שער בנפשו כן-הוא; 'אכל ושתה!' יאמר לך, ולבו בל-עמך
- רבי יצא לפני ר' פינחס בן יאיר ואמר לו: 'רצונך לסעוד אצלי?' אמר לו: 'כן!'. זרחו פניו של רבי. אמר לו ר' פינחס בן יאיר: 'כמדומה אתה שמודר הנאה מישראל אני? ישראל קדושים הן! יש רוצה ואין לו, ויש שיש לו ואינו רוצה; וכתיב אל תלחם [את] לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו כי כמו שער בנפשו כן הוא אכול ושתה יאמר לך ולבו בל עמך ; ואתה - רוצה ויש לך
- חמישה דברים, העושה אותן אין חזקתו לשוב מהן, לפי שהן דברים קלים בעיני רוב האדם, ונמצא חוטא והוא ידמה שאין זה חטא; ואלו הן: האוכל מסעודה שאינה מספקת לבעליה - שזה אבק גזל, והוא מדמה שלא חטא ויאמר 'כלום אכלתי אלא ברשותן?!'....
- ויש שיש לו - ואינו רוצה
- יש לו - ואינו רוצה
- יש רוצה - ואין לו
- ישראל קדושים הן
- רוצה - ואין לו
|
| abstract
| - חכם אחד הגיע לביתו של איש עני. העני הזמין אותו לאכול, אך החכם ראה שביתו של העני ריק, וחשש שאם יאכל מסעודתו של העני, לא יישאר לו מספיק לעצמו ולמשפחתו. אולם, לאחר שהעני התעקש והזמין אותו שוב, חשש החכם שאם יסרב לאכול, העני ייפגע; ולכן אמר "אני מצטער, אבל הרופא אסר עליי לאכול עכשיו". לאחר שיצא משם, שאל אותו משרתו "מדוע שיקרת לו, והרי אני יודע שאין לך שום בעיה רפואית?!"; ענה לו החכם: "לא שיקרתי; הרי הרמב"ם היה רופא גדול, והוא אמר ( הלכות תשובה ד א ): חמישה דברים, העושה אותן אין חזקתו לשוב מהן, לפי שהן דברים קלים בעיני רוב האדם, ונמצא חוטא והוא ידמה שאין זה חטא; ואלו הן: (א) האוכל מסעודה שאינה מספקת לבעליה - שזה אבק גזל, והוא מדמה שלא חטא ויאמר 'כלום אכלתי אלא ברשותן?!'....; הרמב"ם הוא הרופא שאסר לאכול מסעודה שאינה מספקת לבעליה... מה המקור לדברים אלה של הרמב"ם? המקור הכי קרוב שמצאתי בדברי חז"ל הוא תלמוד בבלי חולין ז: (בתרגום לעברית): רבי יצא לפני ר' פינחס בן יאיר ואמר לו: 'רצונך לסעוד אצלי?' אמר לו: 'כן!'. זרחו פניו של רבי. אמר לו ר' פינחס בן יאיר: 'כמדומה אתה שמודר הנאה מישראל אני? ישראל קדושים הן! יש רוצה ואין לו, ויש שיש לו ואינו רוצה; וכתיב (משלי כג) אל תלחם [את] לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו כי כמו שער בנפשו כן הוא אכול ושתה יאמר לך ולבו בל עמך ; ואתה - רוצה ויש לך. ר' פינחס בן יאיר הסביר לרבי (ר' יהודה הנשיא) מדוע הוא בדרך-כלל לא אוכל אצל אחרים: לא בגלל שהוא לא סומך על הכשרות שלהם (שהרי ישראל קדושים הן ואפשר לסמוך עליהם), אלא בגלל שרוב האנשים, או שהם עניים ואין להם מספיק אוכל לתת (יש רוצה - ואין לו), או שהם עשירים אבל קמצנים (ויש שיש לו - ואינו רוצה). בכל מקרה למדנו מכאן, שראוי שלא לאכול מסעודה של אדם שרוצה - ואין לו; גם אם אדם רוצה לתת לך אוכל, אבל אתה יודע שאין לו מספיק - אל תיקח! ומה המקור לדברים אלה של ר' פינחס בן יאיר? - הוא מצטט את הפסוק מספר משלי (משלי כג6-7): אל תלחם את לחם רע עין , ואל תתאו למטעמתיו. כי כמו-שער בנפשו כן-הוא; 'אכל ושתה!' יאמר לך, ולבו בל-עמך. רש"י (בתלמוד שם) פירש שהפסוק מתייחס לחלק השני של דברי ר' פינחס - יש לו - ואינו רוצה, כלומר, שאסור לאכול מסעודה של אדם עשיר, שנותן לך לאכול מטעמים, כאשר אתה יודע שהוא לא באמת רוצה לתת לך אלא עושה את זה מתוך נימוס בלבד. אולם, מבדיקה של המושג "עין הרע" במקרא , נראה שהמושג מופיע בדרך-כלל בהקשר של מחסור ועוני; אם כך, ייתכן שגם בפסוק זה, האיש ה- רע עין הוא איש עני, שמתוך מחסורו, קשה לו לראות איך מישהו אחר אוכל מהאוכל המעט שיש לו. לפי זה, הפסוק מתייחס לחלק הראשון של דברי ר' פינחס - רוצה - ואין לו. לפי זה, המקור לדברי הרמב"ם, שאסור לאכול מסעודה שאינה מספקת לבעליה, הוא בספר משלי, ופירוש הפסוק הוא: "אל תיקח מלחמו של אדם, שמתוך מחסורו, קשה לו לראות שאנשים אחרים אוכלים מלחמו; ואל תתאווה לאכול מהמטעמים שהוא מגיש לך; כי כשהוא רואה אותך אוכל, נגרם צער רב לנפשו ; הוא אמנם אומר לך לאכול ולשתות , אבל בליבו הוא מצטער על כך". פירוש כללי יותר לפסוקים אלה נמצא במאמר לפני שמקבלים מתנה - יש להסתכל בעיניו של הנותן .
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)