| rdfs:comment
| - תגובה ל: תהילים קיט שנכתבה ב12:30:25 08.05.2005 תהלים קיט, בית מ (פסוקים 97-104): שני פסוקים בבית מ מתחילים במילה מה במשמעות של הפלגה והקצנה:
* מָה-אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ = אני כל-כך אוהב את תורתך!;
* מַה-נִּמְלְצוּ לְחִכִּי אִמְרָתֶךָ = דבריך כל-כך מתוקים לחכי! שאר הפסוקים מתחילים באות "מ" שהיא אות יחס - אות שיש לה כמה משמעויות בעברית . בבית מ מופיעה האות מ בשלוש משמעויות שונות - מקור, יתרון, הימנעות: הפלגה, מקור, הימנעות, יתרון - האם יש משהו משותף לכל המשמעויות הללו?
|
| abstract
| - תגובה ל: תהילים קיט שנכתבה ב12:30:25 08.05.2005 תהלים קיט, בית מ (פסוקים 97-104): שני פסוקים בבית מ מתחילים במילה מה במשמעות של הפלגה והקצנה:
* מָה-אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ = אני כל-כך אוהב את תורתך!;
* מַה-נִּמְלְצוּ לְחִכִּי אִמְרָתֶךָ = דבריך כל-כך מתוקים לחכי! שאר הפסוקים מתחילים באות "מ" שהיא אות יחס - אות שיש לה כמה משמעויות בעברית . בבית מ מופיעה האות מ בשלוש משמעויות שונות - מקור, יתרון, הימנעות:
* במחצית הראשונה של הבית, המשמעות הבולטת היא מקור. מרוב שהמשורר אוהב את התורה ( מָה-אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ... ) , הוא מדבר עליה כל היום ( כָּל-הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי ), ולכן הוא רוצה ללמוד עליה מכל מקור אפשרי: הוא מוכן ללמוד אפילו מאויביו ( מֵאֹיְבַי תְּחַכְּמֵנִי מִצְותֶךָ: כִּי לְעוֹלָם הִיא-לִי ), הוא לומד מכל מי שמוכן ללמד אותו ( מִכָּל-מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי: כִּי עֵדְותֶיךָ, שִׂיחָה לִי ), והוא לומד גם מזקנים ( מִזְּקֵנִים אֶתְבּוֹנָן; כִּי פִקּוּדֶיךָ נָצָרְתִּי ); ויש אומרים, שבכל הפסוקים האלה, המשמעות היא יתרון: מרוב שהמשורר אוהב את התורה, הוא עוסק בה בלי הפסקה, עד שהוא נעשה חכם יותר מאויביו; אחר-כך הוא נעשה חכם יותר ממלמדיו; ולבסוף הוא נעשה חכם יותר אפילו מהזקנים.
* בשני הפסוקים הבאים, המשמעות היא הימנעות: המשורר נמנע מכל דרך רעה ( מִכָּל-אֹרַח רָע כָּלִאתִי רַגְלָי - לְמַעַן אֶשְׁמֹר דְּבָרֶךָ ), אך אינו נמנע ממשפטי ה' ( מִמִּשְׁפָּטֶיךָ לֹא-סָרְתִּי: כִּי-אַתָּה הוֹרֵתָנִי );
* בפסוק הבא, המשמעות היא יתרון ( מַה-נִּמְלְצוּ לְחִכִּי אִמְרָתֶךָ - מִדְּבַשׁ לְפִי = דבריך מתוקים לי יותר מדבש).
* ובפסוק האחרון, שוב המשמעות היא מקור ( מִפִּקּוּדֶיךָ אֶתְבּוֹנָן; עַל כֵּן שָׂנֵאתִי כָּל-אֹרַח שָׁקֶר = פיקודיך הם המקור שממנו אני לומד בינה). הפלגה, מקור, הימנעות, יתרון - האם יש משהו משותף לכל המשמעויות הללו? אולי המשותף הוא האוירה הכללית שנוצרת בבית - אוירה חמה, מלאה התלהבות ומתיקות. אחרי 12 צעדים בעולם התורה, בבית ה-13 המשורר כבר כל-כך אוהב את התורה ודבק בה, עד שהוא יונק ושואב דברי-תורה מכל מקור אפשרי; הוא יונק עוד ועוד, ולבסוף עולה בחכמתו על כולם; הוא מתרחק מכל רע ודבק במשפטי ה'; לבסוף כבר אין לו ממי ללמוד - הוא כבר חכם יותר אפילו מהזקנים - ולכן הוא לומד מה' עצמו (מפקודיך אתבונן), ודבר ה' מתוק לו יותר מדבש.
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)