| Attributes | Values |
|---|
| rdfs:label
| |
| rdfs:comment
| - איד = אסון; מכאן שאסור לשמוח כאשר בא אסון על אדם אחר (בין אם הוא אויב או ידיד, רשע או צדיק - פירוט ) ; אולם, חכמי התלמוד אמרו שכל מה שעושה ה' - לטובה הוא עושה, ולכן חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה; אם כך, גם כאשר בא אסון על אדם אחר, לכאורה צריך לשמוח, כי האסון הזה הוא בוודאי לטובה! שלמה המלך, שהבין לנפש האדם, ידע שרגש השמחה לאיד אינו נובע מתוך אמונה אמיתית בכך שכל מה שעושה ה' לטובה הוא עושה, אלא מתוך רגשות אנוכיים של קנאה; ולכן אמר שמח לאיד לא יינקה = מי ששמח כאשר בא אסון על אדם אחר, אינו נקי מקנאה ומרגשות אנוכיים, ולכן לא יינקה מצרות שיבואו גם עליו. ע"ע: בנפול אויבך אל תשמח .
|
| dcterms:subject
| |
| dbkwik:resource/20JiKDt5K_tKz2tpfckXCw==
| |
| dbkwik:resource/rJ03XNerlDZcEt9VSH3esw==
| - לעג לרש חרף עשהו, שמח לאיד לא ינקה
- כל מה שעושה ה' - לטובה הוא עושה
- חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה
|
| dbkwik:he.judaism/...iPageUsesTemplate
| |
| dbkwik:resource/5kkGci9JqlOCY9V-xqb9WA==
| |
| abstract
| - איד = אסון; מכאן שאסור לשמוח כאשר בא אסון על אדם אחר (בין אם הוא אויב או ידיד, רשע או צדיק - פירוט ) ; אולם, חכמי התלמוד אמרו שכל מה שעושה ה' - לטובה הוא עושה, ולכן חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה; אם כך, גם כאשר בא אסון על אדם אחר, לכאורה צריך לשמוח, כי האסון הזה הוא בוודאי לטובה! ייתכן שבשני המקומות, גם בספר משלי וגם בתלמוד, המטרה היא לחנך אותנו לצאת מתוך עצמנו, ולפתח תחושות של הזדהות עם הזולת: כאשר קורה דבר רע למישהו אחר, אנחנו צריכים לצאת מתוך עצמנו ולהרגיש את הצער שלו; וכאשר קורה לנו דבר רע, אנחנו צריכים לצאת מתוך עצמנו ולהבין שהדבר הוא חלק מתכנית כללית של ה', שבוודאי תהיה טובה לכלל העולם. שלמה המלך, שהבין לנפש האדם, ידע שרגש השמחה לאיד אינו נובע מתוך אמונה אמיתית בכך שכל מה שעושה ה' לטובה הוא עושה, אלא מתוך רגשות אנוכיים של קנאה; ולכן אמר שמח לאיד לא יינקה = מי ששמח כאשר בא אסון על אדם אחר, אינו נקי מקנאה ומרגשות אנוכיים, ולכן לא יינקה מצרות שיבואו גם עליו. ע"ע: בנפול אויבך אל תשמח .
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)