| abstract
| - בס"ד י"א תמוז התשס"ו חוקת – החיים לאחר מותו של הצדיק לע"נ אבי מורי ועטרת ראשי אשר ב"ר יוסף חגבי זצ"ל במלואת 30 שנה למותו ת.נ.צ.ב.ה. פרשת חוקת מתארת את שנת הארבעים למסעם של בני ישראל במדבר. עם סיום תקופת הנדודים במדבר, כשעם ישראל מצוי בשערי ארץ ישראל המובטחת, עוברת על עם ישראל תקופת משבר אמוני המסכן את כניסתם המיידית לארץ ישראל. אך למרות הסערות והמשברים של הרגע האחרון, מתעלים ישראל לאמונה ולבטחון בה', ע"י הנהגתם הנכונה של משה אהרן ומרים. משה רע"ה שצפה ברוח קודשו את תקופת המשבר של שנת הארבעים, הקדים לצוות על ישראל את מצוות פרה אדומה, אשר לקיומה אין טעם שכלי, בכדי להחדיר לישראל את יסוד האמונה הצרופה, וההתבטלות בפני הרצון האלוהי. מיד לאחר מכן מתה מרים, ועמה נעלמה באר המים אשר ליוותה את ישראל לכל אורך מסעותיהם במדבר. ישראל לא עמדו בנסיון זה, ובתגובה רבו עם משה וכפרו בכל הטובות שעשה עמם ה' במדבר. בהמשך לכך נצטווה משה לדבר עם הסלע כדי להוציא ממנו מים לעם ישראל, מתוך כעסו הכה משה הרע"ה על הסלע במקום לדבר אל הסלע, ובכך נענשו משה ואהרן באי כניסה לארץ ישראל. מיד לאחר מכן מת אהרן ועמו הסתלקו ענני הכבוד אשר הגנו על ישראל לאורך כל מסעותיהם במדבר. ישראל לא עמדו גם בנסיון זה, ובתגובה בא הכנעני ונלחם עם ישראל. בהמשך פרשת חוקת הוציאו ישראל דיבה רעה על משה רע"ה, ונענשו בנשיכת נחשים. בסופם של אירועים אלה התעלו ישראל והתחזקו במידת האמונה והבטחון בה', ואף הודו ושיבחו לה' על חסדיו בשירת הבאר. ה' ברוב חסדיו מחל לישראל על כל מעלליהם, וגרם לכך שישראל ינצחו את סיחון ועוג מלכי האמורי, בדרך של נסים ונפלאות. המכנה המשותף של שרשרת האירועים המתוארים בפרשת חוקת, ממחישים את השפעת הקשר הרוחני בין החיים לבין מותם של הצדיקים. כלומר, למרות שענין זה אינו שיכלי, העובדות הן: שבזכות המתים מקבלים ישראל חיים טובים, ונצחונות במלחמות. וזאת למרות שכוחו הפיזי והחומרי של האוייב גדול יותר. כך גם הקשר בין ישראל לקב"ה אינו מבוסס על שכליות אלא מבוסס על אמונה ובטחון. כנובע מן המאורעות האמורות בפרשת חוקת, כפי שיתבאר להלן ע"פ הנושאים הבאים: א. סמיכות פרשת חוקת לפרשת קרח – חובת קיום המצוות אינה תלויה בהבנת טעמן השכלי. ב. פרשת פרה אדומה – קנית הפרה לצורך כפרת חטא העגל, מלמדת על מורכבות כפרת החטא. ג. מוסר השכל ממשלו של ה"חפץ חיים" – הפסקת העיסוק בגשמיות, לצורך לימוד תורה. ד. מיתתה של מרים – אי חזרה בתשובה לאחר מותו של הצדיק, מזרזת את עונשו של הדור. ה. הכאת הסלע – עשית מצוות ה' מתוך כעס, מהווה חסרון באמונה. ו. מותו של אהרן – חוסר בטחון העם בה', גרם להסתלקות ענני הכבוד ולמלחמה עם הכנעני. ז. עונש הנחשים - גם המיתה וגם החיים מן הנחש הם בידי ה' באותה המידה. ח. שירת הבאר – בזכות חזרתם של ישראל בתשובה, עמדה להם זכותם של מרים ואהרן. ט. הנצחון על סיחון ועוג – נצחון ישראל בעזרת הבטחון בה', ובמעט מעשה פיזי.
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)