| abstract
| - "שבת זכור" ופורים שאחריו, קשורים בקשר הדוק וידוע , קשר היוצא מעמלק ומגיע עד המן שהוא מזרע עמלק. את עמלק אנו מזכירים בשבת זכור ואת המן במגילת אסתר שאותה אנו קוראים בפורים . אבל ישנו קשר מעמיק ויסודי יותר והוא: במגילה אומר המן: "... ישנו עם אחד, מפוזר ומפורד בין העמים... "מפוזר - עקב הגלות.מפורד – מעצם מהותם עצמם - שהם נתונים במחלוקת . לכן, אומר המן, זה הזמן להשמידם. חז"ל אומרים שהמן הבין מתוך מבט על עברו של עם ישראל , שבזמן שישראל פרודים הם חלשים מאוד, כמו שנאמר במלחמת עמלק "...וילחם עם ישראל ברפידים ..." , אל תקרי רפידים אלא פרודים מלשון פרוד. כלומר עמלק החליט לתקוף את ישראל במדבר, בשעה שנראה לו שהם מפרודים , שהמחלוקת שרויה בינהם . אכן אסתר המלכה הבינה את כוחה של האחדות ולכן בקשה ממרדכי " ...לך כנוס את כל היהודים ...", תדאג שיהיו כנוסים יחד , כלומר מאוחדים. חז"ל אומרים על הפסוק "...אין פרץ ואין יוצאת ואין צווחה ברחובותינו ..." שפסוק זה נאמר על תקופת אסתר המלכה , מפני שהאחדות היתה שרויה בינהם. בוא ולמד מחד את כוחה של האחדות המסייעת לעם ישראל ומאידך את כחה של מחלוקת הגורמת ח"ו לכשלון בעם ישראל : (א) בזמן בית שני: אעפ"י שקיימו תורה ומצוות נחרב הבית, כתוצאה משנאת חינם. הגמרא מסכת יומא (פרק ראשון) (ב) "...ר' יוסי אומר תינוקות שהיו בימי דוד עד שלא טעמו טעם חטא ידעו לדרוש תורה ארבעים ותשעה פנים לטהר וארבעים ותשע פנים לטמא..." כלומר, היו תלמידי חכמים גדולים ועצומים ולאחר כל דברי השבח הללו, מסופר כשהיו יוצאים למלחמה היו נופלים לפני אויבהם. מדוע? משום לא שררה ביניהם אחדות. אבל בדורו של אחאב – למרות שכולם עובדי עבודה זרה היו , כשהיו יוצאים למלחמה היו מנצחים את אויבהם כי היתה בהם אחדות . (מדרש רבה – ריש פרק אמור), (ג) רבי אומר (בבראשית רבה ל"א-א) "...גדול השלום שאפילו ישראל עובדים עבודה זרה, אבל שלום ביניהם, אומר הקב"ה: איני יכול לפגוע בהם... " מכיוון שאם הם בשלום פנימי באחדות, אין הקב"ה שולט בהם. שואל האלשיך: כיצד זה אם עובדים עבודה זרה אבל יש בינהם אחדות ושלום, האלוקים לא יוכל להם ? והוא עונה : שבזמן שישראל באחדות ובשלום פנימי – הרי הם במדרגה של הקב"ה שהוא עצמו מלך השלום. האלשיך ממשיל זאת לנאשם שגזר דין מוות תלוי עליו, אבל הוא עדיין בארמון המלך. הרי כל עוד הוא בארמון, המלך לא יגע בו לרעה. כך ישראל כאשר הם מאוחדים , הרי הם נמצאים במדרגה אלוקית כמעט ולכן מצאה אסתר את הפתרון לגזרת המן ואחשוורוש באמרה: "לך כנוס את כל היהודים " עליך לדאוג שכולם יהיו באחדות מלאה. לעומת זאת המן אומר: "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד " , המן פונה לאחשוורוש ואומר לו – זו הזדמנות לפגוע ביהודים, כמו שעשה עמלק כשיצאו ממצרים , שהרי הם מפורדים בינהם. חז"ל מפרשים את דברי המן: "...ולמלך אין שווה להניחם ..." שכוונתו היתה: למלך מלכי המלכים. אומר המן לאחשורוש : "... אתה בעצם עושה רצון הקב"ה, שבשעה שאין אחדות ושלום בין היהודים הרי הקב"ה מחליש את ישראל..." וכן : "...ועשרת אלפים ככר כסף אשקול ..." שזהו מנינם של היהודים בשושן ,והרי התורה צותה שכאשר מונים את ישראל כל אחד הוא "מחצית השקל " , מדוע ? בכדי שכל יהודי יזכור שהוא רק חלק , שהוא אינו שלם בלי עוד יהודי וכן הלאה. אבל המן שקל כיכר כסף לכל אחד ואחד , כלומר כיכר שלם לכל אחד להראות לכולם שכל יהודי עומד בנפרד מחברו , שהם עם מפורד שלא יתכן "חיבור" בין היהודים . סעודת פורים עקב האחדות יש לציין ששמו של הקב"ה – לא נזכר במפורש במגילה, אבל מופיע במדרש רבה ( אסתר, פרשה י' אות י'). "...אמרו ר' יודן ור' לוי בשם ר' יוחנן... כל מקום שנאמר במגילה " למלך אחשוורוש " הכוונה למלך אחשוורוש עצמו , אבל כל מקום שנאמר "ל מלך " סתם – הכוונה לקב"ה . מדרש זה נותן משמעות רבה מאד לפסוקי המגילה ומאיר אותה באור אחר לגמרי, כמו לדוגמא: : "...בלילה ההוא נדדה שנת המלך .." לפי ההסבר שלנו הכוונה לשנת מלכו של עולם ! וכן דורש ר' יהודה בר סימון "...ונשמע פתגם המלך ..." נשמע פתגמו של מלך מלכי המלכים הקב"ה שאומר כי מחה אמחה את זכר עמלק. ומכאן גם נובע ההסבר שהמן השתמש בשמו של הקב"ה כשאמר "...ולמלך אין שווה להניחם ..." שהכוונה היא למלך מלכי המלכים הקב"ה, מאחר ואינם מאוחדים ! לכן הסעודה שעושים בפורים והמשתה הם לא רק בגלל הנס, אלא בעיקר עקב יכולתם של היהודים להתאחד באותה תקופה. זו הסיבה שנאמר "...והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור ..." המקביל לנוסח שתקנו חז"ל בברכת "...שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה..." , כלומר נס והאחדות ששררו אז – משפיעים עלינו גם כיום . דוגמא להשפעת העבר על ההוה : בפסח נאמר: "...ליל שימורים הוא לה' להוציאם מארץ מצרים ..." ודרשו חז"ל במסכת ראש השנה (דף יא, עמוד ב) "... לילה המשומר ובא מששת ימי הבריאה..." כלומר העובדה שניסי מצרים הגיעו לשיאם בליל ט"ו בניסן- לא היתה מקרית , היה זה לילה המשומר ובא, מששת ימי בראשית . וכן הוא בכל יתר הניסים שנעשו לישראל לרבות חנוכה ופורים. למרות שהם מתקנת חכמים, נרמזו גם הם בתורה. שיטת לימוד זו המנסה למצוא בפסוק , אסמכתא לדרשת חז"ל הוא מן המקובלות אצל חז"ל. כדרשת רבותינו על הפסוק (ויקרא כ"ו- פסוק כד) "...ואף גם זאת בהיותם בארץ אויבהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם ולהפר בריתי אתם ..." ודרשו רבותינו במסכת מגילה (דף י"א עמוד א') :לא געלתים = בימי היוונים , שהרי העמדתי להם את שמעון הצדיק וחשמונאי מתתיהו כהן גדול ובניו. לכלותם = בימי המן, שהרי העמדתי להם את מרדכי ואסתר . מכאן שגם ימים אלו, נגזרו עוד מימי בראשית ולכן יש אומרים שימים אלו - טובים הם לישראל, בכל דור ודור. רואים שוב ושוב את הכוח שיש באחדות עם ישראל, לא מדובר רק על יתרון פיסי אלא על יתרון הנובע ישירות מכסא הכבוד! חייבים אם כן לנסות להגיע לאחדות ולשלום פנימי ובמיוחד בתקופת חנוכה ופורים או בתקופת פסח, שאז ניסים גדולים ארעו לישראל. אלא שאחדות בין היהודים זו משימה שצריך " לעבוד " עליה , היא כלל לא טבעית "בגנים היהודיים" !!! ואכן אסתר הבינה כך את דרשת חז"ל ולכן אמרה למרדכי "לך כנוס את כל היהודים " ובזכות אחדות זו תקנו חז"ל משתה ושמחה בפורים בכל הדורות. לעומת זאת בחנוכה למרות שהיה ניצחון גדול , אבל אחדות לא היתה , לכן אין עושים משתה וסעודת חג - בחנוכה .
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)