| rdfs:comment
| - [רוב הרעיונות בסעיף זה לקוחים משיעור ששמעתי מהרב מנשה וינר] כששמואל ממליך את שאול הוא נותן לו שלושה אותות: 1.
* בלכתך היום מעמדי, ומצאת שני אנשים עם קבורת רחל, בגבול בנימין בצלצח; ואמרו אליך "נמצאו האתונות אשר הלכת לבקש..." 1.
* וחלפת משם והלאה, ובאת עד אלון תבור; ומצאוך שם שלושה אנשים עולים אל הא-להים בית-אל; אחד נושא שלושה גדיים, ואחד נושא שלושה ככרות לחם, ואחד נושא נבל יין; ושאלו לך לשלום ונתנו לך שתי לחם ולקחת מידם. 1.
* אחר-כן תבוא גבעת הא-להים אשר שם נציבי פלשתים. ויהי כבואך שם העיר, ופגעת חבל נביאים יורדים מהבמה, ולפניהם נבל ותוף וחליל וכינור, והמה מתנבאים; וצלחה עליך רוח ה' והתנבית עמם ונהפכת לאיש אחר …
|
| abstract
| - [רוב הרעיונות בסעיף זה לקוחים משיעור ששמעתי מהרב מנשה וינר] כששמואל ממליך את שאול הוא נותן לו שלושה אותות: 1.
* בלכתך היום מעמדי, ומצאת שני אנשים עם קבורת רחל, בגבול בנימין בצלצח; ואמרו אליך "נמצאו האתונות אשר הלכת לבקש..." 1.
* וחלפת משם והלאה, ובאת עד אלון תבור; ומצאוך שם שלושה אנשים עולים אל הא-להים בית-אל; אחד נושא שלושה גדיים, ואחד נושא שלושה ככרות לחם, ואחד נושא נבל יין; ושאלו לך לשלום ונתנו לך שתי לחם ולקחת מידם. 1.
* אחר-כן תבוא גבעת הא-להים אשר שם נציבי פלשתים. ויהי כבואך שם העיר, ופגעת חבל נביאים יורדים מהבמה, ולפניהם נבל ותוף וחליל וכינור, והמה מתנבאים; וצלחה עליך רוח ה' והתנבית עמם ונהפכת לאיש אחר … בכל אות שאול פוגש יותר אנשים:
* בהתחלה הוא מדבר רק עם שמואל (אדם 1); 1.
* אח"כ הוא פוגש 2 אנשים; 1.
* אח"כ הוא פוגש 3 אנשים; 1.
* אח"כ הוא פוגש "חבל נביאים" שיש להם 4 כלי נגינה (נבל, תוף, חליל, כינור).
* ואז הוא נעשה מלך על כל ישראל. יש כאן סדרה עולה: 1 -- 2 -- 3 -- 4 -- כולם. בכל אות נפתרת אחת מהבעיות שהיו לשאול ולנערו ביום הקודם, לפי הסדר: 1.
* הבעיה הראשונה היתה האתונות - ואכן 2 האנשים אומרים להם " נמצאו האתונות אשר הלכת לבקש ". 1.
* הבעיה השניה היתה שנגמר להם הלחם ("והלחם אזל מכלינו" - ט7), ואכן 3 האנשים נותנים להם " שתי לחם " (לו ולנערו). 1.
* הבעיה השלישית היתה שהם לא מצאו את הנביא - ואכן בגבעת-האלהים הם פוגשים לא נביא אחד אלא " חבל נביאים ". כששאול מגיע לגבעת-האלהים הוא מתנבא עם הנביאים, וגם זה רומז לו שהוא צריך ללכת בדרכו של שמואל הנביא. אותו מקום הוא פוגש את נציבי פלשתים, והמשמעות של זה היא: להזכיר לשאול שהוא צריך להושיע את ישראל מיד הפלשתים (ע' שמ"א ט16). יש דמיון מסויים בין ביטויים שנזכרים באותות לבין ביטויים שנזכרים במסעו של יעקב מחרן לכנען, רק ששם הביטויים מופיעים בסדר הפוך: 1.
* בסוף המסע שלו (בר' לה 20-16) מתה רחל ונקברת (כמובן) ב" קבורת רחל ". 1.
* לפני זה (בר' לה 15-1) יעקב מגיע ל בית אל, ושם מתה דבורה מינקת רבקה, ונקברת מתחת ל" אלון בכות " (אולי הוא אלון תבור ). 1.
* בתחילת המסע (בר' לא 27) לבן פוגש את יעקב ואומר לו: " … ולמה לא הגדת לי, ואשלחך בשמחה בשירים בתוף ובכינור ".
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)