| rdfs:comment
| - בלשון ימינו, השורש "צפנ" מציין הסתרת מידע ע"י קוד סודי ("צֹפֶן"); בלשון המקרא, השורש "צפנ" מציין לפעמים שמירה והגנה:
* (תהילים לא20): מה רב טובך אשר צפנת ליראיך, פעלת לחסים בך נגד בני אדם- ה' שומר כל טוב ליראיו, והטוב הזה הוא "נגד בני אדם" כלומר גלוי;
* וכן (תהילים יז14): ממתים ידך ה', ממתים מחלד, חלקם בחיים, וצפינך תמלא בטנם; ישבעו בנים, והניחו יתרם לעולליהם- הטוב שצפנת להם;
* וכן (משלי יג22): טוב ינחיל בני בנים, וצפון לצדיק חיל חוטא- עושרו של החוטא אינו נסתר, הוא גלוי - והוא שמור עבור הצדיק;
* וכן (איוב כא19): אלוה יצפן לבניו אונו, ישלם אליו וידע- ה' ישמור את רכושו לבניו;
* (תהילים פג4): על עמך יערימו סוד, ויתיעצו על צפוניך- עם ישראל אינו נסתר - הוא נקרא "צפוניך" כי ה' שומר עליו;
* (תהילים קיט11): בלבי צפנתי אמרתך, למען לא אחטא לך- אין הכוונה שהסתרתי את דברי הת
|
| dbkwik:resource/rJ03XNerlDZcEt9VSH3esw==
| - וצפן לישרים תושיה, מגן להלכי תם
- טוב ינחיל בני בנים, וצפון לצדיק חיל חוטא
- כי יצפנני בסכה ביום רעה, יסתרני בסתר אהלו, בצור ירוממני
- על עמך יערימו סוד, ויתיעצו על צפוניך
- מצות שפתיו ולא אמיש מחקי צפנתי אמרי פיו
- בני! שמר אמרי, ומצותי תצפן אתך
- כל ימי רשע הוא מתחולל, ומספר שנים נצפנו לעריץ
- יגורו יצפינו המה, עקבי ישמרו כאשר קוו נפשי
- בני! אם תקח אמרי, ומצותי תצפן אתך
- הדודאים נתנו ריח, ועל פתחינו כל מגדים חדשים גם ישנים, דודי צפנתי לך
- ממתים ידך ה', ממתים מחלד, חלקם בחיים, וצפינך תמלא בטנם; ישבעו בנים, והניחו יתרם לעולליהם
- מה רב טובך אשר צפנת ליראיך, פעלת לחסים בך נגד בני אדם
- רוח צפון תחולל גשם, ופנים נזעמים לשון סתר
- ואלה צפנת בלבבך, ידעתי כי זאת עמך
- אם יאמרו 'לכה אתנו, נארבה לדם, נצפנה לנקי חנם'... והם לדמם יארבו, יצפנו לנפשתם
- אלוה יצפן לבניו אונו, ישלם אליו וידע
- כי עיני על כל דרכיהם, לא נסתרו מלפני, ולא נצפן עונם מנגד עיני
- כל חשך טמון לצפוניו , תאכלהו אש לא נפח, ירע שריד באהלו
- ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ; ויתן לו את אסנת בת פוטי פרע כהן אן לאשה ויצא יוסף על ארץ מצרים
- כי לבם צפנת משכל, על כן לא תרמם
- והסבותי פני מהם, וחללו את צפוני, ובאו בה פריצים וחללוה
- ותקח האשה את שני האנשים, ותצפנו, ותאמר 'כן באו אלי האנשים ולא ידעתי מאין המה'
- מסתירים, לבל היגלות כי אם לראויים לה
- ישב במארב חצרים, במסתרים יהרג נקי, עיניו לחלכה יצפנו
- תסתירם בסתר פניך מרכסי איש, תצפנם בסכה מריב לשנות
- צפניה צפן רוח, ושמן ימינו יקרא
- איך נחפשו עשו, נבעו מצפניו
- ישמרוהו בליבם שלא ישכחוהו
- צרור עון אפרים, צפונה חטאתו
- חכמים יצפנו דעת, ופי אויל מחתה קרבה
- בלבי צפנתי אמרתך, למען לא אחטא לך
- מדוע משדי לא נצפנו עתים, וידעו לא חזו ימיו
- מי יתן בשאול תצפנני, תסתירני עד שוב אפך, תשית לי חק ותזכרני
|
| abstract
| - בלשון ימינו, השורש "צפנ" מציין הסתרת מידע ע"י קוד סודי ("צֹפֶן"); בלשון המקרא, השורש "צפנ" מציין לפעמים שמירה והגנה:
* (תהילים לא20): מה רב טובך אשר צפנת ליראיך, פעלת לחסים בך נגד בני אדם- ה' שומר כל טוב ליראיו, והטוב הזה הוא "נגד בני אדם" כלומר גלוי;
* וכן (תהילים יז14): ממתים ידך ה', ממתים מחלד, חלקם בחיים, וצפינך תמלא בטנם; ישבעו בנים, והניחו יתרם לעולליהם- הטוב שצפנת להם;
* וכן (משלי יג22): טוב ינחיל בני בנים, וצפון לצדיק חיל חוטא- עושרו של החוטא אינו נסתר, הוא גלוי - והוא שמור עבור הצדיק;
* וכן (איוב כא19): אלוה יצפן לבניו אונו, ישלם אליו וידע- ה' ישמור את רכושו לבניו;
* (תהילים פג4): על עמך יערימו סוד, ויתיעצו על צפוניך- עם ישראל אינו נסתר - הוא נקרא "צפוניך" כי ה' שומר עליו;
* (תהילים קיט11): בלבי צפנתי אמרתך, למען לא אחטא לך- אין הכוונה שהסתרתי את דברי התורה, אלא ששמרתי אותם היטב בזיכרוני;
* וכן גם (משלי ב1): בני! אם תקח אמרי, ומצותי תצפן אתך, (משלי ז1): בני! שמר אמרי, ומצותי תצפן אתך: לא צריך להסתיר את המצוות, צריך לשמור אותן היטב בזיכרון;
* וכן (איוב כג12): מצות שפתיו ולא אמיש מחקי צפנתי אמרי פיו.
* (הושע יג12): צרור עון אפרים, צפונה חטאתו- שמור ב"זיכרון" של ה'; ולפעמים "צפנ" מציין הסתרה והעלמה:
* (ירמיהו טז17): כי עיני על כל דרכיהם, לא נסתרו מלפני, ולא נצפן עונם מנגד עיני
* (תהילים י8): ישב במארב חצרים, במסתרים יהרג נקי, עיניו לחלכה יצפנו- הרשעים מסתירים את עצמם ואורבים לקרבנותיהם;
* וכן (תהילים נו7): יגורו יצפינו המה, עקבי ישמרו כאשר קוו נפשי- מסתירים את עצמם ואורבים לי;
* וכן (משלי א11-18): אם יאמרו 'לכה אתנו, נארבה לדם, נצפנה לנקי חנם'... והם לדמם יארבו, יצפנו לנפשתם;
* (איוב כד1): מדוע משדי לא נצפנו עתים, וידעו לא חזו ימיו- ה' יודע את קצו של הרשע, הקץ לא נסתר מעיניו; אבל בני האדם המכירים את הרשע לא יודעים מתי יבוא קיצו. במקרים רבים, "צפנ" מציין שמירה והסתרה בו-זמנית, כי המקום הבטוח ביותר לשמור על דבר הוא מקום מחבוא:
* שמות ב2-3 : " ותהר האשה, ותלד בן, ותרא אתו כי טוב הוא, ותצפנהו שלשה ירחים . ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו תבת גמא ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה את הילד ותשם בסוף על שפת היאר " - יוכבד שמרה על משה במקום מוסתר כדי שהמצרים לא יזרקו אותו ליאור; "
* (יהושע ב4): ותקח האשה את שני האנשים, ותצפנו, ותאמר 'כן באו אלי האנשים ולא ידעתי מאין המה'- רחב שמרה על המרגלים במקום מוסתר;
* (עובדיה א6): איך נחפשו עשו, נבעו מצפניו- נתגלו האוצרות שלו - הדברים היקרים ששמר במקום מוסתר;
* (תהילים כז5): כי יצפנני בסכה ביום רעה, יסתרני בסתר אהלו, בצור ירוממני- ישמור עליו במקום מוסתר;
* (תהילים לא21): תסתירם בסתר פניך מרכסי איש, תצפנם בסכה מריב לשנות
* (משלי כז16): צפניה צפן רוח, ושמן ימינו יקרא- אי אפשר להישמר ולהסתתר מפניה, כמו שאי אפשר להישמר ולהסתתר מהרוח ( פירוט )
* (איוב יד13): מי יתן בשאול תצפנני, תסתירני עד שוב אפך, תשית לי חק ותזכרני
* (איוב יז4): כי לבם צפנת משכל, על כן לא תרמם- ה' שמר/הסתיר את ליבם מפני השכל, כך שהשכל לא יוכל להגיע ולחדור אלי ליבם (דרך מקורית להגיד ש"אין להם שכל"...)
* (איוב כ26): כל חשך טמון לצפוניו , תאכלהו אש לא נפח, ירע שריד באהלו- האוצרות שלו, הדברים היקרים ששמר בסתר, יאבדו;
* (שיר השירים ז14): הדודאים נתנו ריח, ועל פתחינו כל מגדים חדשים גם ישנים, דודי צפנתי לך- שמרתי לך ממתקים בסתר, שיהיו רק לך; ויש פסוקים שבהם שתי המשמעויות אפשריות:
* (משלי ב7): וצפן לישרים תושיה, מגן להלכי תם- ה' שומר תושיה לישרים, או: מסתיר את התושיה כך שרק ישרים יוכלו לגלות אותה (ע"פ מצודת דוד, תושיה בפסוק זה מציינת את סודות התורה).
* (משלי י14): חכמים יצפנו דעת, ופי אויל מחתה קרבה- ישמרוהו בליבם שלא ישכחוהו (רש"י), או מסתירים, לבל היגלות כי אם לראויים לה (מצודות) ( פירוט ).
* (איוב י13): ואלה צפנת בלבבך, ידעתי כי זאת עמך- שמרת בלבבך, או: הסתרת.
* (איוב טו20): כל ימי רשע הוא מתחולל, ומספר שנים נצפנו לעריץ- מספר השנים שהעריץ יהיה בשלטון "שמור בזכרון" של ה', כלומר, סופו כבר נקבע; אבל הוא נסתר מידיעתנו.
* (יחזקאל ז22): והסבותי פני מהם, וחללו את צפוני, ובאו בה פריצים וחללוה- בית המקדש נקרא "צפוני" כי ה' שומר עליו; וייתכן שהכוונה לקודש הקודשים, שהוא מקום נסתר.
* (משלי כה23): רוח צפון תחולל גשם, ופנים נזעמים לשון סתר- ייתכן שהכוונה לרוח שבאה מכיוון צפון, אבל ע"פ ההקבלה, ייתכן שהכוונה לרוח נסתרת, או לרוח שחושפת את אדי המים הנסתרים באויר וגורמת להם להתעבות ולרדת כגשם ( פירוט )
* (בראשית מא45): ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ; ויתן לו את אסנת בת פוטי פרע כהן אן לאשה ויצא יוסף על ארץ מצרים- בלשון ימינו "פענח" = "פיצח את הקוד הסודי", ולפי זה "צפנת פענח" משמעו "מפענח הצפנים" = "מגלה המידע הנסתר" (יוסף פיצח את הקוד של חלום פרעה וגילה את המסר הנסתר בו); אך בפסוק זה, כלל לא בטוח שהשם "צפנת פענח" קשור לשורש העברי "צפן"; ייתכן שזה שם מצרי שמשמעותו אחרת לגמרי. ראו:
* צפן - הסתיר תגובות:
* אכן אתה אל מסתתר אלהי ישראל מושיע / רמי ניר - 2007-04-01 06:10:15
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)