מצוה מהתורה לא לאחר שכר שכיר, שנאמר (דברים כד15): ולא תבוא עליו השמש, (ויקרא יט13): לא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר. המצוה מחייבת כל אדם מבני נוח, בכל זמן, בכל מקום. רמב"ם מנה מצוה זו כמצוות לא-תעשה רלח בספר המצוות, ופירט את הלכותיה בי"ד חזקה, הלכות שכירות, פרק יא. בספר החינוך זוהי מצוה רל.
מצוה מהתורה לא לאחר שכר שכיר, שנאמר (דברים כד15): ולא תבוא עליו השמש, (ויקרא יט13): לא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר. המצוה מחייבת כל אדם מבני נוח, בכל זמן, בכל מקום. רמב"ם מנה מצוה זו כמצוות לא-תעשה רלח בספר המצוות, ופירט את הלכותיה בי"ד חזקה, הלכות שכירות, פרק יא. בספר החינוך זוהי מצוה רל.