| Attributes | Values |
|---|
| rdfs:label
| |
| rdfs:comment
| - תהליך ההתפתות של הנער חסר-הלב מסתיים במילים: משלי ז22 : " הוֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ פִּתְאֹם , כשור אל טבח יבוא, וכעכס אל מוסר אויל ". המילה " פתאום " מציינת בלשון התנ"ך, כמו בלשון ימינו, הפתעה ומיידיות; אולם הפיתוי המתואר בפרק ז הוא תהליך ארוך - לא מפתיע ולא מיידי (ראו פיתויי האישה הסוררת ); אז מדוע נאמר " הולך אחריה פתאום "? 2. וע"פ דעת מקרא, המילה " פִּתְאֹם " בפסוק זה היא תואר-הפועל מהמילה "פתי" או "פתאים" (כמו המילה "שלשום" מ-"שלוש", המילה "ריקם" מ-"ריק", והמילה "חִנָּם" מ-"חֵן"), ומשמעות המשפט " הולך אחריה פתאום " היא "הולך אחריה כמו פתי", "הולך אחריה כמפותה".
|
| dcterms:subject
| |
| dbkwik:resource/rJ03XNerlDZcEt9VSH3esw==
| - מבלי לחשוב
- אחר שנידח ממקומו, מתחיל פתאום ללכת, כי אם היה מתמהמה ושואל עצת שכלו, היה מתאפק מלכת, אבל זה יתהווה פתאום ...
|
| dbkwik:he.judaism/...iPageUsesTemplate
| |
| dbkwik:resource/5kkGci9JqlOCY9V-xqb9WA==
| |
| abstract
| - תהליך ההתפתות של הנער חסר-הלב מסתיים במילים: משלי ז22 : " הוֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ פִּתְאֹם , כשור אל טבח יבוא, וכעכס אל מוסר אויל ". המילה " פתאום " מציינת בלשון התנ"ך, כמו בלשון ימינו, הפתעה ומיידיות; אולם הפיתוי המתואר בפרק ז הוא תהליך ארוך - לא מפתיע ולא מיידי (ראו פיתויי האישה הסוררת ); אז מדוע נאמר " הולך אחריה פתאום "? 1. למרות שתהליך הפיתוי הוא ארוך - נקודת השבירה היא פתאומית. לאורך כל הפיתוי, הבחור מצליח להחזיק מעמד בעזרת השכל שלו, שמתגבר על הפיתויים; אבל יש נקודה מסויימת שבה הוא מחליט פתאום להפסיק להשתמש בשכל, ובנקודה זו הוא נשבר - מנקודה זו והלאה הוא כבר לא יצליח לחזור אחורה. דומה לכך, כנראה, פירש "יסוד מלכות", שתרגם את המילה " פתאום " - מבלי לחשוב; וכן פירש מלבי"ם: אחר שנידח ממקומו, מתחיל פתאום ללכת, כי אם היה מתמהמה ושואל עצת שכלו, היה מתאפק מלכת, אבל זה יתהווה פתאום ... 2. וע"פ דעת מקרא, המילה " פִּתְאֹם " בפסוק זה היא תואר-הפועל מהמילה "פתי" או "פתאים" (כמו המילה "שלשום" מ-"שלוש", המילה "ריקם" מ-"ריק", והמילה "חִנָּם" מ-"חֵן"), ומשמעות המשפט " הולך אחריה פתאום " היא "הולך אחריה כמו פתי", "הולך אחריה כמפותה".
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)