abstract
| - [תודה לידידיה צוקרמן מפרדס חנה] מותו של אחאב מלך ישראל מתואר במילים (מל"א כב 37-38): " וימת המלך, ויבוא שומרון; ויקברו את המלך בשומרון . וישטוף את הרכב על בריכת שומרון, וילוקו הכלבים את דמו, והזונות רחצו; כדבר ה' אשר דיבר . " הכתוב מדגיש שדבר ה' התקיים באחאב, אבל הרי בפרק הקודם אמר ה' לאליהו שהוא דוחה את קיום הגזירה לימי בנו של אחאב (מל"א כא 29)! לדעתי ההסבר הוא, שלאחר חטא נבות נגזרו על אחאב שתי פורענויות: 1.
* פורענות עליו באופן אישי (כא 19): " במקום אשר לקקו הכלבים את דם נבות, ילוקו הכלבים את דמך גם אתה . " 2.
* ופורענות על כל ביתו: (כא 21 - 22): " הנני מביא אליך רעה, וביערתי אחריך; והכרתי לאחאב משתין בקיר, ועצור ועזוב בישראל. ונתתי את ביתך כבית ירובעם בן נבט וכבית בעשא בן אחייה; אל הכעס אשר הכעסת, ותחטיא את ישראל. " 1.
* הפורענות הראשונה היא עונש על חטא נבות ("בין אדם לחברו") 2.
* והפורענות השניה היא עונש על כל שאר העבירות שעשה ("בין אדם למקום"). לאחר שאחאב נכנע מפני ה' – אמר ה' (כא 29): " הראית, כי נכנע אחאב מלפניי ?; יען כי נכנע מפניי , לא אביא הרעה בימיו--בימי בנו, אביא הרעה על ביתו . ": כלומר: העונש על ביתו של אחאב, על העבירות שעבר נגד ה', יידחה. ואכן, הרעה על בית-אחאב נדחתה לימי יהורם בן אחאב. אבל על עבירות "בין אדם לחבירו" ה' "לא יכול" לסלוח: לא משנה כמה אחאב צם ומתפלל לה' – זה לא יכול לכפר על העבירה שעשה נגד נבות. ולכן העונש האישי על אחאב לא נדחה.
|