abstract
| - ברוב החלק השני של ספר משלי (פרקים י-כב), אין קשר בין פסוקים סמוכים. אבל באמצע החלק השני - החל מהפסוק האחרון של פרק טו, עד אמצע פרק טז - יש שני קטעים ארוכים שנראה שיש ביניהם קשר: הפסוקים בתחילת הקטע (צבועים בכחול) מזכירים את ה'; הפסוקים בסוף הקטע (צבועים באדום) מזכירים מלך או משפט או את שניהם. כפי שניתן לראות בצבעים, הפסוקים משולבים זה בזה ויוצרים מבנה מיוחד. מהי המשמעות של מבנה זה? מדוע 10 הפסוקים הקשורים לה' לא כתובים כולם ברצף? מדוע הפסוקים הקשורים למלוכה ומשפט לא כתובים כולם ברצף? אמנם, בפרקים אחרים בספר משלי אין קשר בין פסוקים סמוכים, אולם כאן אנו רואים בבירור שיש קשר - החכם כבר טרח ויצר רצף נדיר של 8 פסוקים שמדברים על ה', ורצף נדיר של 4 פסוקים שמדברים על המלך; מדוע לא טרח עוד קצת, כדי שהרצפים יהיו מושלמים? ייתכן שיש מסר חשוב דווקא בכך שהפסוקים משולבים; החכם רוצה ללמדנו, שמלוכה ומשפט חייבים להיות משולבים בתודעה של נוכחות ה'; כל היתרונות של המלוכה, כפי שהם מתוארים כאן ( במשפט לא ימעל פיו , תועבת מלכים עשות רשע... רצון מלכים שפתי צדק , באור פני מלך חיים ), מתקיימים רק כאשר המלך הוא מלך שנבחר ע"י ה' ורואה בה' את מקור הסמכות שלו. לעיון נוסף:
* גם כשהמלך נבחר ע"י ה', עדיין יש בו סכנה, כאשר המלך כועס - חמת מלך מלאכי מוות .
* הפסוקים הללו נכתבו בדיעבד - לאחר שכבר היה משטר מלוכני בעם ישראל. האם מלכתחילה ראוי להנהיג משטר מלוכני? לדעתי יש להנהיג משטר מלוכני רק כאשר ה' אומר (על-ידי נביא) שיש מועמד ראוי , ולא לבחור את "הרע במיעוטו".
* ראו גם לחזרת המלוכה לישראל / דוד פיזנטי Tokxot/ezrxut/mluka
|