| rdfs:comment
| - עזרא ונחמיה, שני מנהיגי העם בתקופת בית-שני, הם שני אנשים בעלי אופי מאד שונה. זה יכול לעזור לנו להבחין בין פסוקים שקשורים לעזרא לבין פסוקים שקשורים לנחמיה. באופן כללי, עזרא דומה לאהרון ונחמיה דומה למשה. הדמיון של עזרא לאהרון בולט כבר בפסוקים הראשונים שמציגים אותו, שמתארים את כל השושלת שלו עד אהרון: "עזרא בן שריה בן עזריה... בן פינחס בן אלעזר בן אהרון הכהן הראש". גם באופי הוא דומה לאהרון: הוא אדם מתון ושלו, 'אוהב שלום ורודף שלום'. נחמיה, לעומת זאת, דומה למשה -- הוא אדם הרבה יותר תקיף וקשוח, כמו שנראה בהמשך. ההבדלים ביניהם מתבטאים בשתי התפילות שהם מתפללים (עזרא ט, נחמיה א):
|
| abstract
| - עזרא ונחמיה, שני מנהיגי העם בתקופת בית-שני, הם שני אנשים בעלי אופי מאד שונה. זה יכול לעזור לנו להבחין בין פסוקים שקשורים לעזרא לבין פסוקים שקשורים לנחמיה. באופן כללי, עזרא דומה לאהרון ונחמיה דומה למשה. הדמיון של עזרא לאהרון בולט כבר בפסוקים הראשונים שמציגים אותו, שמתארים את כל השושלת שלו עד אהרון: "עזרא בן שריה בן עזריה... בן פינחס בן אלעזר בן אהרון הכהן הראש". גם באופי הוא דומה לאהרון: הוא אדם מתון ושלו, 'אוהב שלום ורודף שלום'. נחמיה, לעומת זאת, דומה למשה -- הוא אדם הרבה יותר תקיף וקשוח, כמו שנראה בהמשך. ההבדלים ביניהם מתבטאים בשתי התפילות שהם מתפללים (עזרא ט, נחמיה א):
* עזרא דומה לאהרון הכהן, ואכן בתפילה שלו נזכרים הרבה ביטויים של טומאה וטהרה – מספר 'תורת כהנים': "... כי עוונותינו רבו למעלה ראש ו אשמתנו גדלה עד לשמים. מימי אבותינו אנחנו ב אשמה גדלה עד היום הזה..." "הארץ אשר אתם באים לרשתה ארץ נדה היא בנדת עמי הארצות, בתועבתיהם אשר מלאוה מפה אל פה ב טומאתם ".
* בנוסף לכך, עזרא הוא אדם ביישן ועדין כלפי כל אדם, קל-וחומר כלפי הקב"ה, וזה גם-כן בולט בתפילתו: " א-להי, בושתי ונכלמתי להרים א-להי פני אליך..."
* נחמיה, לעומת זאת, דומה למשה, ואכן בתפילה שלו הוא מזכיר את משה: " חבל חבלנו לך ולא שמרנו את המצות ואת החקים ואת המשפטים אשר צוית את משה עבדך",
* נחמיה גם מצטט פסוקים מדברי משה (בספר דברים):
* זכר נא את הדבר אשר צוית את משה עבדך לאמר: אתם תמעלו, אני אפיץ אתכם בעמים, ושבתם אלי ושמרתם מצותי ועשיתם אותם, אם יהיה נדחכם בקצה השמים משם אקבצם (דברים ל)
* והביאותים אל המקום אשר בחרתי לשכן את שמי שם (דברים יב ועוד)
* והם עבדיך ועמך אשר פדית בכחך הגדול ובידך החזקה (שמות לב11)
* וגם בתחילת התפילה הוא אומר משפט שמזכיר את דברי משה ואמר אנא ה’ א-להי השמים, הא-ל הגדול והנורא, שומר הברית וחסד לאהביו ולשמרי מצותיו (דברים ז9). ההבדלים ביניהם מתבטאים גם באופן הטיפול שלהם בבעיית הנשים הנכריות:
* עזרא, כששומע על כך שאנשים מישראל נשאו נשים נכריות (פרק ט), הוא מתאבל: "וכשמעי את הדבר הזה קרעתי את בגדי ומעילי, ואמרטה משער ראשי וזקני , ואשבה משומם". הוא לא עושה שום דבר עד שמתאספים אליו אנשים: "ואלי יאספו כל חרד בדברי אלהי ישראל על מעל הגולה", וגם אז הוא ממשיך להתאבל: "ואני ישב משומם עד למנחת הערב". אח"כ הוא מתפלל (התפילה שקראנו קודם). אח"כ הוא בוכה (פרק י). ורק לבסוף, כשמגיע אליו שכניה-בן-יחיאל ומעודד אותו, הוא מתחיל לפעול כדי לתקן את המצב (ע' פרק י)
* גם נחמיה שומע (כמה שנים לאחר מכן, כשהוא מגיע לארץ: ע' יג 23 והלאה) על אותה הבעיה, אבל הוא מגיב אחרת לגמרי. הוא הרבה יותר תקיף ומעשי מעזרא. גם הוא מורט שער, אבל לא את השער שלו אלא של יריביו... :" ואריב עמם ואקללם ואכה מהם אנשים ואמרטם ואשביעם באלהים אם תתנו בנותיכם לבניהם ואם תשאו מבנותיהם לבניכם ולכם" . הוא לא מבזבז זמן על צומות ובכיות, אלא פועל מיד ובכוח רב כדי לעקור את התופעה מעם ישראל. הבדל נוסף ביניהם הוא ביחס למידת הבטחון בקב"ה.
* עזרא הוא 'איש הרוח', והביטחון שלו בקב"ה כל-כך גדול, שהוא בכלל לא רוצה צבא שילווה אותו בעלייתו לארץ ישראל (עז' ח 22): "כי בושתי לשאול מן המלך חיל ופרשים לעזרנו מאויב בדרך, כי אמרתי למלך לאמור: יד א-להינו על כל מבקשיו לטובה, ועוזו ואפו על כל עוזביו".
* נחמיה, לעומת זאת, מעדיף לפעול בדרך הטבע, והוא דווקא כן מבקש צבא (נחמ' ב9): "וישלח עמי המלך שרי חיל ופרשים". ההבדלים מתבטאים בעוד כמה תחומים, אבל לצערי שכחתי חלק מהם במשך הזמן. אז מי שמגלה – שישלח לי...
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)