| dbkwik:resource/rJ03XNerlDZcEt9VSH3esw==
| - יראו צדיקים וישמחו, ונקי ילעג למו
- והצדיק הוא בהשקף אל אחרים, שאחרים יצדיקו אותו. והגם שהוא רשע בפני עצמו.
- ישמו ישרים על זאת, ונקי על חנף יתערר, ויאחז צדיק דרכו, וטהר ידים יסיף אמץ
- ואבימלך לא קרב אליה ויאמר 'ד', הגוי גם צדיק תהרג?! הלא הוא אמר לי אחתי הוא, והיא גם הוא אמרה אחי הוא, בתם לבבי ובנקין כפי עשיתי זאת!'
- כבר בארתי בפירוש איוב שיש הברל בין נקי ובין צדיק: '''
- שהנקי הוא בהשקף אל עצמו, שהוא עצמו חף מפשע.
- ויצויר צדיק בלתי נקי, ונקי בלתי צדיק - אם העולם טועים ומצדיקים את הרשע ומרשיעים את הצדיק
|
| abstract
| - "צדיק", בלשון המקרא, הוא לא תואר לאדם שמבין בקבלה, נותן ברכות או כותב קמיעות; התואר "צדיק" בא מהשורש "צדק", שפירושו - לתת לכל אדם את מה שמגיע לו: לתת שכר לטובים ועונש לרעים. אולם לצדק יש שני קצוות:
* א. בקצה האחד נמצא האדם שמגיע לו - האדם שהצדק עמו - האדם הצודק, שצריך לזכות במשפט; אדם כזה נקרא צדיק .
* ב. בקצה השני נמצא האדם שנותן את מה שמגיע - האדם שעושה צדק; גם אדם כזה נקרא צדיק . הנה כמה פסוקים לדוגמה לכל אחת מהמשמעויות: ==א. צדיק = מי שמגיע לו לזכות במשפט בפסוקים המתארים משפט בין שני אנשים, המילה "צדיק" מציינת את מי שהצדק עמו - מי שראוי לזכות במשפט:
* דברים כה1: כי יהיה ריב בין אנשים, וניגשו אל המשפט ושפטום; והצדיקו את הצדיק , והרשיעו את הרשע... - הפסוק מתאר משפט צודק, שבו השופטים מחליטים מיהו ה"צדיק" בדינו ומיהו ה"רשע", ומענישים את הרשע.
* בהנחיות לשופטים נאמר (שמות כג7-8): מדבר שקר תרחק; ונקי וצדיק אל תהרוג, כי לא אצדיק רשע. ושוחד לא תיקח; כי השוחד יעוור פיקחים, ויסלף דברי צדיקים: נראה שבשני הפסוקים הכוונה לאדם שהוא הצד הצודק במשפט - בפסוק 7 נאמר שצריך לעשות כל מאמץ כדי שלא להוציא להורג בטעות את הצד הצודק (ראו ונקי וצדיק אל תהרוג ), ובפסוק 8 נאמר, שכאשר השופט לוקח שוחד, השוחד גורם לו לתפוס בצורה מסולפת ומעוותת את דברי הצד הצודק, ולהטות את הדין לרעתו.
* בחנוכת בית-המקדש, ביקש שלמה שה' ישפוט בין בני ישראל, והשתמש בלשון דומה לפסוק מספר דברים (מל"א ח31-32): את אשר יחטא איש לרעהו, ונשא בו אלה להאלותו; ובא אלה לפני מזבחך בבית הזה. ואתה תשמע השמים, ועשית ושפטת את עבדיך - להרשיע רשע, לתת דרכו בראשו; ולהצדיק צדיק , לתת לו כצדקתו.
* הנביאים הוכיחו את בני ישראל על כך שהם מעוותים משפט (ה23): מצדיקי רשע עקב שוחד; וצדקת צדיקים יסירו ממנו. וכנראה זו גם כוונתו של עמוס (ב6): כה אמר ה': על שלושה פשעי ישראל, ועל ארבעה לא אשיבנו; על מכרם בכסף צדיק , ואביון בעבור נעליים, (ה12) כי ידעתי רבים פשעיכם, ועצומים חטאותיכם; צוררי צדיק לוקחי כופר, ואביונים בשער הטו - הם מטים את דינם של הצדדים הצודקים במשפט תמורת בצע כסף.
* וגם בספר משלי מצאנו תוכחה דומה (משלי יח5): שאת פני רשע לא טוב - להטות צדיק במשפט ( פירוט ) ==ב. צדיק = הנותן לכל אחד את המגיע לו כאמור, "צדיק" הוא לא רק אדם שהצדק עמו, אלא גם אדם שאוהב צדק ומשתדל לעשות צדק - לתת לכל אחד את המגיע לו:
* משלי יב5: מחשבות צדיקים משפט; תחבולות רשעים מרמה: הצדיקים מתאפיינים בכך שכל מחשבותיהם הן בתחום המשפט הצודק; הם לא מעלים בדעתם לעשות תחבולות של מרמה בניגוד למשפט ( פירוט ).
* משלי כא15: שמחה לצדיק עשות משפט; ומחיתה לפועלי אוון: הצדיק שמח כשנעשה משפט צדק ( פירוט );
* וכן תהילים נח11 : " ישמח צדיק , כי חזה נקם; פעמיו ירחץ בדם הרשע ": הצדיק שמח כשהוא רואה את הנקם שמקבלים הרשעים - הוא שמח שהם מקבלים את מה שמגיע להם ( פירוט ).
* ולהיפך: משלי כט27: תועבת צדיקים איש עוול; ותועבת רשע ישר דרך: הצדיקים מתעבים אנשים שעושים עוול = היפך הצדק.
* וכן: משלי יג5: דבר שקר ישנא צדיק ; ורשע יבאיש ויחפיר: הצדיק שונא את השקר, כי כשיש שקר אי-אפשר לדעת מי באמת צודק במשפט, ואי אפשר לעשות צדק ( פירוט ).
* תהלים לז30: פי צדיק יהגה חכמה; ולשונו תדבר משפט: הצדיק משתמש במחשבות חכמות כדי להגיד דברים שיעזרו להכריע במשפט (כמו שעשה שלמה במשפטו - ראו מל"א ג ). וגם משלי טו28: לב צדיק יהגה לענות; ופי רשעים יביע רעות - הצדיקים חושבים לפני שהם עונים, כדי שלא להגיד דברים שיגרמו לעוול.
* יחזקאל כג45: ואנשים צדיקים , המה ישפטו אותהם - משפט נואפות, ומשפט שופכות דם; כי נואפות הנה, ודם בידיהן: הצדיקים שופטים את הנשים הרשעות על-פי מעשיהן.
* תהילים לז21: לווה רשע ולא ישלם; וצדיק חונן ונותן: הרשע לא מחזיר את הכסף שהוא חייב, אבל הצדיק תמיד נותן את מה שהוא חייב וגם יותר מזה; הצדיק ממשיך להלוות ללווים שראויים לכך, למרות שהיו לווים שלא החזירו לו ( פירוט );
* וכן משלי כא26: וצדיק ייתן ולא יחשוך - הצדיק נותן לכל אדם את המגיע לו, ואינו משתמש בתירוצים כמו "אתה עצל, לך לעבוד!" כדי לחסוך בנתינה ( פירוט ).
* משלי יב10: יודע צדיק נפש בהמתו; ורחמי רשעים אכזרי: הצדיק נותן גם לבהמה שלו את מה שמגיע לה - האוכל ושאר הצרכים שלה ( פירוט ).
* משלי יג25: צדיק אוכל לשובע נפשו; ובטן רשעים תחסר: הצדיק נותן לנפש שלו את האוכל שהיא צריכה, לא פחות ולא יותר. אבל הרשעים אוכלים בלי הגבלה, עד שחסרה להם בטן - יש להם יותר אוכל מאשר מקום פנוי בבטן (ע"פ הגר"א).
* משלי כא12: משכיל צדיק לבית רשע; מסלף רשעים לרע: הצדיק אינו מעניש את בני ביתו של הרשע יחד עם הרשע, אלא נותן לכל אחד את המגיע לו ( פירוט ).
* יחזקאל יח5-9: ואיש, כי יהיה צדיק ; ועשה משפט וצדקה. אל ההרים לא אכל, ועיניו לא נשא אל גילולי בית ישראל; ואת אשת ריעהו לא טימא, ואל אישה נידה לא יקרב. ואיש לא יונֶה - חבולתו חוב ישיב, גזילה לא יגזול; לחמו לרעב ייתן, ועירום יכסה בגד. בנשך לא ייתן, ותרבית לא ייקח - מעוול ישיב ידו; משפט אמת יעשה בין איש לאיש. בחוקותיי יהלך ומשפטיי שמר לעשות אמת; צדיק הוא חיה יחיה, נאום ד' ה' - כאן, תיאור הצדיק כולל גם עניינים שבין אדם למקום, אבל בעיקר עשיית צדק בין אדם לחברו.
* מלאכי ג18: ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע, בין עובד אלוהים לאשר לא עבדו - ייתכן שיש כאן הקבלה: הצדיק הוא עובד האלהים , כי עבודת האלהים מתבטאת בעיקר בעשיית צדק. וייתכן שיש כאן שני עניינים שונים: צדיק בין אדם לחברו, עובד אלהים בין אדם למקום.
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)