About: dbkwik:resource/v97Ykldo2vGg4pnJ0TWE1A==   Sponge Permalink

An Entity of Type : owl:Thing, within Data Space : 134.155.108.49:8890 associated with source dataset(s)

AttributesValues
rdfs:label
  • החיתי
rdfs:comment
  • כמה מקורות שמדברים על החיתים שישבו בא"י עוסקים בנשים: * עשו לקח נשים חתיות: את יהודית בת בארי החתי ואת בשמת בת אלון החתי (בראשית כו34) * שלמה המלך לקח הרבה נשים נכריות – רובן מחו"ל: "... ואת בת פרעה ; מואביות , עמוניות , אדומיות , צידניות ..." אבל גם כמה מבנות הארץ – חתיות (מל"א יא1) נראה מכאן שהנשים החיתיות היו מבוקשות מאד בארץ – אולי בגלל יופיין. אם בת-שבע בת-אליעם, אשתו של אוריה החיתי, היתה גם-כן ממוצא חיתי – אז אפשר להוסיף גם אותה לרשימה, כי היא היתה טובת מראה מאד (שמ"ב יא2). יופיין החיצוני של הנשים החיתיות לא התאים לאופיין הפנימי, כמו שכתוב:
dcterms:subject
dbkwik:he.judaism/...iPageUsesTemplate
abstract
  • כמה מקורות שמדברים על החיתים שישבו בא"י עוסקים בנשים: * עשו לקח נשים חתיות: את יהודית בת בארי החתי ואת בשמת בת אלון החתי (בראשית כו34) * שלמה המלך לקח הרבה נשים נכריות – רובן מחו"ל: "... ואת בת פרעה ; מואביות , עמוניות , אדומיות , צידניות ..." אבל גם כמה מבנות הארץ – חתיות (מל"א יא1) נראה מכאן שהנשים החיתיות היו מבוקשות מאד בארץ – אולי בגלל יופיין. אם בת-שבע בת-אליעם, אשתו של אוריה החיתי, היתה גם-כן ממוצא חיתי – אז אפשר להוסיף גם אותה לרשימה, כי היא היתה טובת מראה מאד (שמ"ב יא2). יופיין החיצוני של הנשים החיתיות לא התאים לאופיין הפנימי, כמו שכתוב: * על הנשים החיתיות של עשו: ותהיינה מורת רוח ליצחק ולרבקה (בראשית כו 35), קצתי בחיי מפני בנות חת (בראשית כז 46) * ועל הנשים של שלמה: ויטו נשיו את לבו (מל"א יא 3) היחס לגברים החיתיים הוא חיובי יותר: אברהם מכבד אותם ואף משתחווה להם (ע' בראשית כג). ננסה ללמוד על האופי של החיתים מהרשימות של עממי-כנען שמופיעות בתורה. בשתיים מהן מופיע החיתי במקום הראשון: * " כי יביאך ה ' אלהיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה ; ונשל גויים רבים מפניך : החתי והגרגשי והאמרי והכנעני והפרזי והחוי והיבוסי ; שבעה גוים רבים ועצומים ממך . ונתנם ה ' אלהיך לפניך והכיתם , החרם תחרים אותם , לא תכרת להם ברית ולא תחנם ; ולא תתחתן בם , בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך ." (דברים ז3-1) * " כי החרם תחרימם , החתי והאמרי הכנעני והפרזי החוי והיבוסי , כאשר צוך ה ' אלהיך ." (דברים כ 17) שני הפסוקים האלה (ו רק הם) עוסקים במצווה להחרים את יושבי-הארץ (ע"ׂע גירוש או חרם ). המשמעות המעשית של המצווה הזאת היא בעיקר שצריך להרוג גם את הנשים והטף [את הגברים הורגים בכל מקרה במהלך המלחמה, כמו שכתוב במלחמת-הרשות והכית את כל זכורה לפי חרב (דברים כ13)]. לפי מה שהסברנו למעלה, ברור למה דווקא החיתי מופיע כאן ראשון – כי מבחינה רוחנית הנשים החיתיות הן המסוכנות ביותר לעם ישראל. בשתי הרשימות שקשורות למצוות-ההחרמה הסדר של העמים הוא זהה, וההבדל היחיד בין הרשימות הוא, שבדברים ז' נזכר גם הגרגשי, ובדברים כ' לא נזכר הגרגשי. ואני לא יודע מה הסיבה לזה. בשתי רשימות הקשורות לנישואי תערובת, נזכרו החיתים במקום השני: * עזרא ט1: וככלות אלה, ניגשו אליי השרים לאמור--לא נבדלו העם ישראל והכוהנים והלויים, מעמי הארצות: כתועבותיהם לכנעני החיתי הפריזי היבוסי, העמוני המואבי, המצרי, והאמורי . * שופטים ג5: ובני ישראל, ישבו בקרב הכנעני, החיתי והאמורי והפריזי, והחיווי והיבוסי. ויקחו את בנותיהם להם לנשים, ואת בנותיהם נתנו לבניהם; ויעבדו, את אלוהיהם . כאשר במקום הראשון נמצאות הנשים הכנעניות .
Alternative Linked Data Views: ODE     Raw Data in: CXML | CSV | RDF ( N-Triples N3/Turtle JSON XML ) | OData ( Atom JSON ) | Microdata ( JSON HTML) | JSON-LD    About   
This material is Open Knowledge   W3C Semantic Web Technology [RDF Data] Valid XHTML + RDFa
OpenLink Virtuoso version 07.20.3217, on Linux (x86_64-pc-linux-gnu), Standard Edition
Data on this page belongs to its respective rights holders.
Virtuoso Faceted Browser Copyright © 2009-2012 OpenLink Software