| rdfs:comment
| - מטרת המאמר היא לנתח את המבנה של פרק ב בספר משלי. נראה לי שהמפתח להבנת מבנה הפרק היא המילה "כי", שחוזרת ארבע פעמים בספר משלי. ניתן לחלק את הפרק לשני פסוקי פתיחה, ועוד ארבעה קטעים שמתחילים במילה "כי": 1-2: בְּנִי, אִם-תִּקַּח אֲמָרָי; וּמִצְוֹתַי, תִּצְפֹּן אִתָּךְ. לְהַקְשִׁיב לַחָכְמָה אָזְנֶךָ; תַּטֶּה לִבְּךָ, לַתְּבוּנָה . 3-5: כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא; לַתְּבוּנָה, תִּתֵּן קוֹלֶךָ. אִם-תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף; וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה. אָז--תָּבִין, יִרְאַת יְהוָה; וְדַעַת אֱלֹהִים תִּמְצָא . לְמַעַן--תֵּלֵךְ, בְּדֶרֶךְ טוֹבִים; וְאָרְחוֹת צַדִּיקִים תִּשְׁמֹר .
|
| abstract
| - מטרת המאמר היא לנתח את המבנה של פרק ב בספר משלי. נראה לי שהמפתח להבנת מבנה הפרק היא המילה "כי", שחוזרת ארבע פעמים בספר משלי. ניתן לחלק את הפרק לשני פסוקי פתיחה, ועוד ארבעה קטעים שמתחילים במילה "כי": 1-2: בְּנִי, אִם-תִּקַּח אֲמָרָי; וּמִצְוֹתַי, תִּצְפֹּן אִתָּךְ. לְהַקְשִׁיב לַחָכְמָה אָזְנֶךָ; תַּטֶּה לִבְּךָ, לַתְּבוּנָה . 3-5: כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא; לַתְּבוּנָה, תִּתֵּן קוֹלֶךָ. אִם-תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף; וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה. אָז--תָּבִין, יִרְאַת יְהוָה; וְדַעַת אֱלֹהִים תִּמְצָא . 6-9: כִּי -יְהוָה, יִתֵּן חָכְמָה; מִפִּיו, דַּעַת וּתְבוּנָה. וצפן (יִצְפֹּן) לַיְשָׁרִים, תּוּשִׁיָּה; מָגֵן, לְהֹלְכֵי תֹם. לִנְצֹר, אָרְחוֹת מִשְׁפָּט; וְדֶרֶךְ חֲסִידָו יִשְׁמֹר. אָז--תָּבִין, צֶדֶק וּמִשְׁפָּט; וּמֵישָׁרִים, כָּל-מַעְגַּל-טוֹב . 10-20: כִּי -תָבוֹא חָכְמָה בְלִבֶּךָ; וְדַעַת, לְנַפְשְׁךָ יִנְעָם. מְזִמָּה, תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ; תְּבוּנָה תִנְצְרֶכָּה .
* 12-15: לְהַצִּילְךָ, מִדֶּרֶךְ רָע; מֵאִישׁ, מְדַבֵּר תַּהְפֻּכוֹת. הַעֹזְבִים, אָרְחוֹת יֹשֶׁר-- לָלֶכֶת, בְּדַרְכֵי-חֹשֶׁךְ. הַשְּׂמֵחִים, לַעֲשׂוֹת רָע; יָגִילוּ, בְּתַהְפֻּכוֹת רָע. אֲשֶׁר אָרְחֹתֵיהֶם עִקְּשִׁים; וּנְלוֹזִים, בְּמַעְגְּלוֹתָם .
* 16-19: לְהַצִּילְךָ, מֵאִשָּׁה זָרָה; מִנָּכְרִיָּה, אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה. הַעֹזֶבֶת, אַלּוּף נְעוּרֶיהָ; וְאֶת-בְּרִית אֱלֹהֶיהָ שָׁכֵחָה. כִּי שָׁחָה אֶל-מָוֶת בֵּיתָהּ; וְאֶל-רְפָאִים, מַעְגְּלֹתֶיהָ. כָּל-בָּאֶיהָ, לֹא יְשׁוּבוּן; וְלֹא-יַשִּׂיגוּ, אָרְחוֹת חַיִּים . לְמַעַן--תֵּלֵךְ, בְּדֶרֶךְ טוֹבִים; וְאָרְחוֹת צַדִּיקִים תִּשְׁמֹר . 21-22: כִּי -יְשָׁרִים יִשְׁכְּנוּ-אָרֶץ; וּתְמִימִים, יִוָּתְרוּ בָהּ. וּרְשָׁעִים, מֵאֶרֶץ יִכָּרֵתוּ; וּבוֹגְדִים, יִסְּחוּ מִמֶּנָּה . נראה שעיקר המטרה של הפרק היא, ללמד את התלמידים לעורר את כוחות התבונה שבליבם - תטה לבך לתבונה ( פירוט ). הפרק מציין כמה סיבות לעשות זאת, כל אחת מתחילה במילה "כי":
* 3-5: כי אם לבינה תקרא... אז תבין יראת ה': אם תשקיע בפיתוח כוחות התבונה, תכיר את ה' ותבין את כבודו וגדולתו המעוררים יראת כבוד ( פירוט );
* 6-9: כי ה' יתן חכמה... אז תבין צדק ומשפט ומישרים...: אם תפתח את כוחות החכמה שה' נתן לך כשנולדת, תכיר את חוקי הצדק ותוכל לעשות משפט הוגן וישר ( פירוט );
* 10-20: כי תבא חכמה בלבך ודעת, לנפשך ינעם; מזימה תשמור עליך, תבונה תנצרכה...: אם תביא בליבך חכמה ודעת, הדבר ייתן לך הרגשה נעימה, וישמור עליך מפיתויים וסכנות רוחניים: להצילך מדרך רע... להצילך מאישה זרה... למען תלך בדרך טובים... ( פירוט );
* 21-22: כי ישרים ירשו ארץ... - אם תתעמק בתבונה ותלמד איך לנהוג ביושר (כנ"ל), תזכה לרשת את הארץ, כלומר, תזכה לחיים שיש בהם המשכיות ונצחיות.
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)