| abstract
| - תגובה ל: תהילים קיט שנכתבה ב12:54:35 05.05.2005 74 יְרֵאֶיךָ יִרְאוּנִי וְיִשְׂמָחוּ ; כִּי לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי. 75 יָדַעְתִּי, ה', כִּי-צֶדֶק מִשְׁפָּטֶיךָ; וֶאֱמוּנָה עִנִּיתָנִי. 76 יְהִי -נָא חַסְדְּךָ לְנַחֲמֵנִי - כְּאִמְרָתְךָ לְעַבְדֶּךָ. 77 יְבֹאוּנִי רַחֲמֶיךָ וְאֶחְיֶה; כִּי-תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי. 78 יֵבֹשׁוּ זֵדִים, כִּי-שֶׁקֶר עִוְּתוּנִי; אֲנִי אָשִׂיחַ בְּפִקּוּדֶיךָ. 79 יָשׁוּבוּ לִי יְרֵאֶיךָ; וידעו (וְיֹדְעֵי) עֵדתֶיךָ. 80 יְהִי -לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ - לְמַעַן לֹא אֵבוֹשׁ. האות י מציינת, בלשון המקרא, את זמנו של הפועל: היא באה בתחילתו של פועל בזמן עתיד, או של פועל בזמן עבר אם יש לפניה ו' ההיפוך. בבית י, הבית העשירי במזמור קיט, מופיעה האות י 8 פעמים בתחילתו של פועל, ולא דווקא בתחילת הפסוק; ונראה שהנושא המרכזי בבית זה הוא זרימת הזמן - הקשר בין העבר לעתיד: המשורר עושה סיכום-ביניים של דרכו בעולם התורה, ומבקש מה' בקשות להמשך הדרך. אפשר, אולי, לחלק את הבית לשני חלקים: פסוקים 73-75 - סיכום העבר:
* המשורר מתחיל את הסיכום ביום היוולדו: יָדֶיךָ עָשׂוּנִי וַיְכוֹנְנוּנִי; הֲבִינֵנִי, וְאֶלְמְדָה מִצְותֶיךָ - כאשר המשורר מסתכל על כל חייו, מהולדתו ועד עכשיו, הוא רואה איך ה' היה עמו מההתחלה - יצר אותו והעמיד אותו על רגליו, עד שקירב אותו לעולם התורה, לחברתם של הצדיקים:
* יְרֵאֶיךָ יִרְאוּנִי וְיִשְׂמָחוּ; כִּי לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי - הוא נמצא בחברה טובה, חברה של יראי ה', ששמחים לראותו.
* יָדַעְתִּי, ה', כִּי-צֶדֶק מִשְׁפָּטֶיךָ; וֶאֱמוּנָה עִנִּיתָנִי - הוא מכיר בכך, שגם העוני שה' הביא עליו היה מסיבה אמיתית - כדי לקרב אותו לתורה (ע"ע בית ט ). פסוקים 76-80 - בקשות לעתיד:
* כנגד הפסוק שהתייחס ליצירתו ולידתו - המשורר מבקש מה' שינחם אותו על כל הצרות ומקרי האֵבֶל שעבר מהולדתו ועד עכשיו: יְהִי-נָא חַסְדְּךָ לְנַחֲמֵנִי - כְּאִמְרָתְךָ לְעַבְדֶּךָ, ושירחם עליו כך שיוכל להמשיך לחיות: יְבֹאוּנִי רַחֲמֶיךָ וְאֶחְיֶה; כִּי-תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי
* כנגד הפסוק שהתייחס לחברתם של יראי ה' - הוא מבקש מה' שיבייש את האנשים הרעים והמתנשאים, הלועגים לו ומציגים אותו בצורה מעוותת: יֵבֹשׁוּ זֵדִים, כִּי-שֶׁקֶר עִוְּתוּנִי; אֲנִי אָשִׂיחַ בְּפִקּוּדֶיךָ; ושייתן לו להמשיך ולהיות בחברתם של יראי ה': יָשׁוּבוּ לִי יְרֵאֶיךָ; וידעו (וְיֹדְעֵי) עֵדתֶיךָ.
* וכנגד הפסוק שהתייחס לעוני - הוא מבקש מה' שיעזור לו להיות תמים בליבו ובמחשבותיו, ולא להיות כמו הזֵדים שהעושר אוטם את ליבם ("טפש כחלב לבם" - בית ט ): יְהִי -לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ - לְמַעַן לֹא אֵבוֹשׁ לפי זה, הבית בנוי במבנה של טבלה (כמו פרקים רבים אחרים בתנ"ך): מדי פעם צריך לעצור ממרוץ החיים, לעשות סיכום של הישגי העבר, ולחשוב לאן אנו רוצים להגיע בעתיד - וכמובן להתפלל ולבקש מה' שיעזור לנו להגשים תוכניות אלו.
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)