| rdfs:comment
| - בהסטוריה היהודית מקובל להבחין בשני סוגים של מנהיגים - "חסיד" ו"חכם". יוסף אחיטוב, במאמרו "מתחים ותמורות במנהיגות דתית" (הופיע בעמ' 56 בתוך "בין סמכות לאוטונומיה במסורת ישראל", בעריכת זאב ספראי ואבי שגיא, הוצאת הקיבוץ המאוחד) מסביר את המאפיינים העיקריים של כל אחד מהם: מה אומר התנ"ך על שני הטיפוסים האלה? אבל בשום מקום בתנ"ך לא נזכרים גם החכם וגם החסיד ביחד, ולכן קשה להשוות ביניהם באופן ישיר. לעומת זאת, קיימים מספר פסוקים שמשווים בין החכם לבין הצדיק , שהוא קרוב לחסיד מבחינה אחת - שניהם שמים דגש על המעשים יותר מאשר על הלימוד (ע" ע צדיק = הנותן לכל אחד את המגיע לו ). פסוקים נוספים עם "חכם" ו"צדיק":
|
| abstract
| - בהסטוריה היהודית מקובל להבחין בשני סוגים של מנהיגים - "חסיד" ו"חכם". יוסף אחיטוב, במאמרו "מתחים ותמורות במנהיגות דתית" (הופיע בעמ' 56 בתוך "בין סמכות לאוטונומיה במסורת ישראל", בעריכת זאב ספראי ואבי שגיא, הוצאת הקיבוץ המאוחד) מסביר את המאפיינים העיקריים של כל אחד מהם: מה אומר התנ"ך על שני הטיפוסים האלה?
* החסיד נזכר פעמים רבות בתנ"ך, ומכל המקומות נראה שהחסיד הוא אדם שיש לו קרבה מיוחדת וקשר מיוחד עם ה' - הוא עושה את רצון ה' מעבר לחיוב, וה' נותן לו יחס מיוחד ושומר עליו (ע"ע חסיד = העושה מעבר לחובתו ).
* גם החכם נזכר פעמים רבות בתנ"ך, במיוחד בספר משלי, ומכל המקומות נראה שהחכם הוא אכן אדם שעיקר עיסוקו בחיים הוא לימוד ורכישת דעת (ע"ע חכם = היודע לשמוע, ללמוד וללמד ). אבל בשום מקום בתנ"ך לא נזכרים גם החכם וגם החסיד ביחד, ולכן קשה להשוות ביניהם באופן ישיר. לעומת זאת, קיימים מספר פסוקים שמשווים בין החכם לבין הצדיק , שהוא קרוב לחסיד מבחינה אחת - שניהם שמים דגש על המעשים יותר מאשר על הלימוד (ע" ע צדיק = הנותן לכל אחד את המגיע לו ).
* משלי יא30: פרי צדיק , עץ חיים; ולוקח נפשות, חכם: אצל הצדיק, עץ החיים הוא הפרי שלו, שהם הדיבורים (כמו שכתוב פי צדיק ינוב חכמה), המעשים (כמו שכתוב אמרו צדיק כי טוב, כי פרי מעלליהם יאכלו); אצל החכם, העיקר הוא הלקח - הלימוד שאותו הוא מלמד את הנפשות של תלמידיו ( פירושים נוספים ניתן למצוא כאן )
* מקור חיים פי צדיק לעומת תורת חכם מקור חיים - אצל הצדיק, מקור החיים הוא הפה שלו, שממנו ניתן ללמוד כללים ומצוות הקשורים לדיבור; אצל החכם, מקור החיים הוא התורה שהוא מפתח - תורה מקיפה שעוזרת להבין את החיים ולהינצל ממכשולים (לפירוט ע' ארבעה מקורות לחיים ).
* גם במשלי א5, נראה שהחכם עוסק במיוחד בהוספת לקח - לימוד שמשפיע על נפשם של אחרים: ישמע חכם , ויוסף לקח; ונבון, תחבולות יקנה
* אבל ההבחנה הזאת אינה חד-משמעית - גם הצדיק צריך להוסיף לקח (משלי ט9): תן לחכם , ויחכם עוד; הודע לצדיק , ויוסף לקח. פסוקים נוספים עם "חכם" ו"צדיק":
* הושע יד10: מי חכם ויבן אלה, נבון ויידעם; כי ישרים דרכי ה', וצדיקים ילכו בם, ופושעים ייכשלו בם
* קוהלת ז16: אל תהי צדיק הרבה, ואל תתחכם יותר: למה תישומם?
* משלי כג24: גיל יגיל אבי צדיק ; ויולד חכם ישמח בו מכל הפסוקים האלה ניתן להסיק, שהצדיק נמצא בין החסיד לבין החכם: מצד אחד - הוא שם דגש על מעשים של צדק (ע"ע מיהו צדיק? ), ומצד שני הוא גם משקיע זמן בלימוד, כי אי אפשר לעשות צדק בלי ללמוד.
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)