| abstract
| - תגובה ל: ירמיהו שנכתבה ב18:15:14 05.04.2005 1. ירמיהו א2 : " אשר היה דבר ה’ אליו בימי יאשיהו בן אמון מלך יהודה בשלש עשרה שנה למלכו ". בהמשך מתוארת הקדשת ירמיהו לנביאות, תוכחה על התדרדרותה החומרית והרוחנית של יהודה וירושלים, נבואה אל שבטי הצפון, ואזהרה מפני המלחמה שתבוא על יהודה. נראה שכל הנבואות הללו נאמרו בימי יאשיהו - כמו שנאמר גם בפרק ג6 (" וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי בִּימֵי יֹאשִׁיָּהוּ הַמֶּלֶךְ... ") - משנת 13 והלאה. 4. ירמיהו יד1 : " אשר היה דבר ה’ אל ירמיהו על דברי הבצרות ". בהמשך יש תפילה של ירמיהו בנושא הבצורת ותשובת ה' לתפילה זו, תלונות של ירמיהו על הבדלתו מחברת בני ישראל, ותוכחה על שמירת השבת בשערי ירושלים. לא ברור מתי נאמרו נבואות אלו - ייתכן שהן נאמרו בסוף ימי יאשיהו (שנים 18 עד 31 - כי יאשיהו מלך 31 שנה), או מאוחר יותר; ע' במאמר " שתי תקופות בספר ירמיהו ". 10. כותרת מיוחדת מופיעה בהמשך (ירמיהו כט1): " ואלה דברי הספר אשׁר שׁלח ירמיה הנביא מירושׁלם אל-יתר זקני הגולה ואל-הכהנים ואל-הנביאים ואל-כל-העם אשׁר הגלה נבוכדנאצר מירושׁלם בבלה. אחרי צאת יכניה-המלך והגבירה והסריסים שׂרי יהודה וירושׁלם והחרשׁ והמסגר מירושׁלם " - אחרי גלות יהויכין, כלומר בין שנת 43 לבין החורבן . 11. ירמיהו ל1 : " הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת ה’ לאמר ". בהמשך יש נבואות על שבות ישראל ויהודה, שנאמרו בתאריך לא ידוע; מכיוון שמדובר שם על שבות יהודה, מסתבר שהנבואות נאמרו אחרי גלות יהויכין, כלומר שנת 43 והלאה. 12. ירמיהו לב1 : " הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת ה’ בשנת העשרית לצדקיהו מלך יהודה היא השנה שמנה עשרה שנה לנבוכדראצר ". בהמשך יש משל קניין השדה ונבואות על רפואת יהודה ושבות הארץ; כל הנבואות הללו נאמרו כאשר ירמיהו היה בחצר המטרה - בשנה העשירית לצדקיהו - שנת 52 ליאשיהו. 13. ירמיהו לד1 : " הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת ה’ ונבוכדראצר מלך בבל וכל חילו וכל ממלכות ארץ ממשלת ידו וכל העמים נלחמים על ירושלם ועל כל עריה לאמר ". בהמשך יש נבואה על כשלון מלחמתו של צדקיהו נגד בבל, שנאמרה בסוף ימי צדקיהו - בסביבות שנת 51-52 ליאשיהו. 14. ירמיהו לד8 : " הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת ה’ אחרי כרת המלך צדקיהו ברית את כל העם אשר בירושלם לקרא להם דרור ". בהמשך יש תוכחה על החזרת העבדים ששוחררו - גם היא נאמרה בזמן המצור על ירושלים, בסביבות שנת 51-52 ליאשיהו. 15. ירמיהו לה1 : " הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת ה’ בימי יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה לאמר ". בהמשך יש נבואה על הצלת צאצאי יהונדב בן רכב משתיית "כוס הפורענות" - נבואה שנאמרה כנראה בסמוך לנבואה על כוס יין-הפורענות בפרק כה, בימי יהויקים - בסביבות שנת 35 ליאשיהו. 16. ירמיהו לו1 : " ויהי בשנה הרביעת ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה היה הדבר הזה אל ירמיהו מאת ה’ לאמר ". בהמשך מתואר איך כתב ברוך בן נריה את נבואותיו של ירמיהו - בשנת 35 ליאשיהו; בשנה לאחר מכן - שנת 36 - קרא ברוך בן נריה את הנבואות בבית ה' (ירמיהו לו 9): ויהי בשׁנה החמשׁית ליהויקים בן-יאשׁיהו מלך-יהודה בחדשׁ התשׁעי קראו צום לפני ה' כל-העם בירושׁלם וכל-העם הבאים מערי יהודה בירושׁלם. ויקרא ברוך בספר את-דברי ירמיהו בית ה' בלשׁכת גמריהו בן-שׁפן הספר בחצר העליון פתח שׁער בית-ה' החדשׁ באזני כל-העם; יהויקים מלך יהודה שמע ושרף את הספר. 17. בפרקים לז-לט מתוארים האירועים שקרו לירמיהו בזמן צדקיהו מלך יהודה (שעלה לשלטון בשנת 43 ליאשיהו) - הנבואות שניבא לצדקיהו בסתר, כליאתו בחצר המטרה והצלתו ממוות, עד חורבן בית המקדש (בשנת 53 ליאשיהו, בחודש 5). 18. ירמיהו מ1 : " הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת ה’ אחר שלח אתו נבוזראדן רב טבחים מן הרמה בקחתו אתו והוא אסור באזקים בתוך כל גלות ירושלם ויהודה המגלים בבלה ": בהמשך מתוארים האירועים שקרו אחרי חורבן בית המקדש - שחרור ירמיהו ע"י נבוזראדן הבבלי, מינוי גדליהו בן אחיקם לנציב ביהודה, רציחתו ע"י ישמעאל בן נתניה בחודש השביעי, ובריחת שארית הפליטה למצרים. 19. ירמיהו מד1 : " הדבר אשר היה אל ירמיהו אל כל היהודים הישבים בארץ מצרים הישבים במגדל ובתחפנחס ובנף ובארץ פתרוס לאמר ". בהמשך יש תוכחות ליהודים שברחו למצרים בניגוד לדבר ה', וויכוח בין ירמיהו לבין עובדי מלכת-השמים. 20. כותרת מיוחדת מופיעה בהמשך (ירמיהו מה1): " הדבר אשׁר דבר ירמיהו הנביא אל-ברוך בן-נריה בכתבו את-הדברים האלה על-ספר מפי ירמיהו בשׁנה הרבעית ליהויקים בן-יאשׁיהו מלך יהודה לאמר ": בהמשך יש נבואה לברוך בן נריה, הסופר שכתב את דברי ירמיהו בשנת 35 ליאשיהו. 21. ירמיהו מו1 : " אשר היה דבר ה’ אל ירמיהו הנביא על הגוים. למצרים על-חיל פרעה נכו מלך מצרים אשׁר-היה על-נהר-פרת בכרכמשׁ אשׁר הכה נבוכדראצר מלך בבל בשׁנת הרביעית ליהויקים בן-יאשׁיהו מלך יהודה ", - בהמשך יש שתי נבואות פורענות על מצרים, בשנת 35 ליאשיהו והלאה (וב ירמיהו מו13 : " הדבר אשר דבר ה' אל ירמיהו הנביא לבוא נבוכדראצר מלך בבל להכות את ארץ מצרים "). 22. ירמיהו מז1 : " אשר היה דבר ה’ אל ירמיהו הנביא אל פלשתים בטרם יכה פרעה את עזה " - בהמשך יש נבואה על כיבוש ערי הפלשתים בידי מלך בבל, נבואה שנאמרה מייד לאחר מות יאשיהו (שנת 31) - ע"ע " בטרם יכה פרעה את עזה "; ולאחר מכן - נבואות פורענות על מואב, עמון, אדום, דמשק וקדר. 23. ירמיהו מט34 : " אשר היה דבר ה’ אל ירמיהו הנביא אל עילם בראשית מלכות צדקיה מלך יהודה לאמר " - נבואת פורענות לעילם בתחילת מלכות צדקיהו, כלומר בשנת 43 ליאשיהו. 24. ירמיהו נ1 : " הדבר אשר דבר ה' אל בבל אל ארץ כשדים ביד ירמיהו הנביא " - נבואות פורענות לבבל, שבסופן (נא 59): " הדבר אשׁר-צוה ירמיהו הנביא את-שׂריה בן-נריה בן-מחסיה בלכתו את-צדקיהו מלך-יהודה בבל בשׁנת הרבעית למלכו ושׂריה שׂר מנוחה. ויכתב ירמיהו את כל-הרעה אשׁר-תבוא אל-בבל אל-ספר אחד את כל-הדברים האלה הכתבים אל-בבל... " - מכאן ניתן להסיק שהנבואות נאמרו עד שנת 4 לצדקיהו, שהיא שנת 46 ליאשיהו. ע"ע:
* חלוקה אחרת של ספר ירמיהו לתקופות - ללא נימוקים
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)