Attributes | Values |
---|
rdfs:label
| |
rdfs:comment
| - שלושה פסוקים בספר משלי מתחילים בביטוי ייחודי: 1.
* (משלי כב29): חזיתָ איש מהיר במלאכתו - לפני מלכים יתיצב בל יתיצב לפני חשכים 2.
* (משלי כו12): ראיתָ איש חכם בעיניו - תקוה לכסיל ממנו 3.
* (משלי כט20): חזיתָ איש אץ בדבריו - תקוה לכסיל ממנו מה משמעות הביטוי? אם מטרת הפסוקים היא ללמד שזה טוב/רע להיות "מהיר במלאכתו"/"חכם בעיניו"/"אץ בדבריו" - היה מספיק לכתוב "איש מהיר במלאכתו - לפני מלכים יתיצב", או "איש חכם בעיניו - תקוה לכסיל ממנו", או "איש אץ בדבריו - תקוה לכסיל ממנו"!
|
dcterms:subject
| |
dbkwik:resource/20JiKDt5K_tKz2tpfckXCw==
| - משלי כט20
- משלי כו12
- משלי כב29
|
dbkwik:resource/rJ03XNerlDZcEt9VSH3esw==
| - חזיתָ איש אץ בדבריו - תקוה לכסיל ממנו
- חזיתָ איש מהיר במלאכתו - לפני מלכים יתיצב בל יתיצב לפני חשכים
- ראיתָ איש חכם בעיניו - תקוה לכסיל ממנו
|
dbkwik:he.judaism/...iPageUsesTemplate
| |
abstract
| - שלושה פסוקים בספר משלי מתחילים בביטוי ייחודי: 1.
* (משלי כב29): חזיתָ איש מהיר במלאכתו - לפני מלכים יתיצב בל יתיצב לפני חשכים 2.
* (משלי כו12): ראיתָ איש חכם בעיניו - תקוה לכסיל ממנו 3.
* (משלי כט20): חזיתָ איש אץ בדבריו - תקוה לכסיל ממנו מה משמעות הביטוי? אם מטרת הפסוקים היא ללמד שזה טוב/רע להיות "מהיר במלאכתו"/"חכם בעיניו"/"אץ בדבריו" - היה מספיק לכתוב "איש מהיר במלאכתו - לפני מלכים יתיצב", או "איש חכם בעיניו - תקוה לכסיל ממנו", או "איש אץ בדבריו - תקוה לכסיל ממנו"! ע"פ הרב דוד קליר (בשיעור ח תמוז ה'תשס"ו - על משלי כב29), הביטוי בא ללמדנו, שאנחנו צריכים לשים לב לתכונותיהם וכישרונותיהם המיוחדים של האנשים שאנחנו רואים, ולהתייחס אליהם בהתאם. לפי זה, אפשר לפרש כל פסוק בכמה דרכים, כפי שניתן לקרוא במאמרים: 1.
* איך להתייחס לאיש מהיר במלאכתו 2.
* איך להתייחס לאיש אץ בדבריו 3.
* איך להתייחס לאיש חכם בעיניו
*
|