בספר משלי יש כמה פסוקים שבהם רוחו של אדם נמשלת לעיר:
* כה28: עיר פרוצה אין חומה - איש אשר אין מעצָר לרוחו ( ע"ע )
* טז32: טוב ארך אפיים מגיבור, ומושל ברוחו - מלוכד עיר ( ע"ע ) רוח היא המחשבה , והחכם ממשיל את המחשבות של האדם לעיר - אולי בגלל ששטף המחשבות שעוברות בליבו של האדם מזכיר את שטף האנשים העוברים בעיר, שכל אחד מהם שונה ואין הרבה משותף ביניהם.
בספר משלי יש כמה פסוקים שבהם רוחו של אדם נמשלת לעיר:
* כה28: עיר פרוצה אין חומה - איש אשר אין מעצָר לרוחו ( ע"ע )
* טז32: טוב ארך אפיים מגיבור, ומושל ברוחו - מלוכד עיר ( ע"ע ) רוח היא המחשבה , והחכם ממשיל את המחשבות של האדם לעיר - אולי בגלל ששטף המחשבות שעוברות בליבו של האדם מזכיר את שטף האנשים העוברים בעיר, שכל אחד מהם שונה ואין הרבה משותף ביניהם.