| Attributes | Values |
|---|
| rdfs:label
| |
| rdfs:comment
| - המילה "מוסר" בלשון ימינו מציינת אתיקה או ערכים (morals בלע"ז). אך בלשון המקרא, משמעותה שונה לגמרי. שורשה של המילה "מוסר" הוא "יסר", ולכן המשמעות הייסודית שלה היא ייסורים, כאבים או צרות:
* (ירמיהו ל14): כל מאהביך שכחוך, אותך לא ידרשו; כי מכת אויב הכיתיך, מוסר אכזרי; על רב עונך, עצמו חטאתיך= הבאתי עלייך מכות וייסורים כעונש על עוונך וחטאותייך. אולם בדרך-כלל "מוסר" אינו ייסורים מקריים אלא ייסורים שבאים ללמד, צרות שאפשר להפיק מהן לקחים: לפעמים "מוסר" מציין לא את הייסורים הגופניים אלא את הייסורים הנפשיים שנגרמים לאדם שמקבל ביקורת: ולכן משתמשים במילה "מוסר" גם כדי לציין מתיחת ביקורת:
|
| dcterms:subject
| |
| dbkwik:resource/20JiKDt5K_tKz2tpfckXCw==
| - משלי א8
- ירמיהו ה3
- משלי כב15
- משלי ג11
- משלי טו33
- משלי טז22
- משלי כג13
- דברים יא2
- ישעיהו נג5
- ישעיהו כו16
- ירמיהו ל14
- ירמיהו י8
- הושע ה2
- משלי יג24
- תהילים נ17
- משלי כג12
- איוב יב18
- משלי א2
- משלי ד13
- איוב ה17
- משלי ו23
- משלי א3
- יחזקאל ה15
- איוב כ3
- איוב לו10
|
| dbkwik:resource/rJ03XNerlDZcEt9VSH3esw==
| - שמע בני מוסר אביך, ואל תטש תורת אמך
- חושך שבטו שונא בנו, ואהבו שחרו מוסר
- כי נר מצוה, ותורה אור, ודרך חיים תוכחות מוסר
- הנה אשרי אנוש יוכחנו אלוה, ומוסר שדי אל תמאס
- לקחת מוסר השכל , צדק ומשפט ומישרים
- מקור חיים שכל בעליו, ומוסר אולים אולת
- ה' עיניך הלוא לאמונה! הכיתה אתם ולא חלו, כליתם מאנו קחת מוסר; חזקו פניהם מסלע מאנו לשוב
- והיתה חרפה וגדופה מוסר ומשמה לגוים אשר סביבותיך בעשותי בך שפטים באף ובחמה ובתכחות חמה; אני ה' דברתי
- ושחטה שטים העמיקו, ואני מוסר לכלם
- יראת ה', מוסר , חכמה; ולפני כבוד - ענוה
- ואתה שנאת מוסר , ותשלך דברי אחריך
- ובאחת יבערו ויכסלו, מוסר הבלים עץ הוא
- החזק במוסר אל תרף, נצרה כי היא חייך
- לדעת חכמה ומוסר, להבין אמרי בינה
- אל תמנע מנער מוסר; כי תכנו בשבט לא ימות
- ה' בצר פקדוך, צקון לחש מוסרך למו
- וידעתם היום, כי לא את בניכם, אשר לא ידעו ואשר לא ראו את מוסר ה' אלהיכם את גדלו את ידו החזקה וזרעו הנטויה
- הביאה למוסר לבך, ואזנך לאמרי דעת
- והוא מחלל מפשענו, מדכא מעונתינו; מוסר שלומנו עליו, ובחבֻרָתוֹ נרפא לנו
- מוסר ה' בני אל תמאס, ואל תקץ בתוכחתו
- אולפנא
- מוסר כלמתי אשמע, ורוח מבינתי יענני
- כל מאהביך שכחוך, אותך לא ידרשו; כי מכת אויב הכיתיך, מוסר אכזרי; על רב עונך, עצמו חטאתיך
- ויגל אזנם למוסר , ויאמר כי ישבון מאון
- מוסר מלכים פתח, ויאסר אזור במתניהם
- אולת קשורה בלב נער - שבט מוסר ירחיקנה ממנו
|
| dbkwik:he.judaism/...iPageUsesTemplate
| |
| dbkwik:resource/5kkGci9JqlOCY9V-xqb9WA==
| |
| abstract
| - המילה "מוסר" בלשון ימינו מציינת אתיקה או ערכים (morals בלע"ז). אך בלשון המקרא, משמעותה שונה לגמרי. שורשה של המילה "מוסר" הוא "יסר", ולכן המשמעות הייסודית שלה היא ייסורים, כאבים או צרות:
* (ירמיהו ל14): כל מאהביך שכחוך, אותך לא ידרשו; כי מכת אויב הכיתיך, מוסר אכזרי; על רב עונך, עצמו חטאתיך= הבאתי עלייך מכות וייסורים כעונש על עוונך וחטאותייך. אולם בדרך-כלל "מוסר" אינו ייסורים מקריים אלא ייסורים שבאים ללמד, צרות שאפשר להפיק מהן לקחים:
* (דברים יא2): וידעתם היום, כי לא את בניכם, אשר לא ידעו ואשר לא ראו את מוסר ה' אלהיכם את גדלו את ידו החזקה וזרעו הנטויה- הכוונה למכות מצרים, שנועדו ללמד אותם ואותנו " כי לה' הארץ " (ע"ע הערך החינוכי של מכות מצרים ); ולכן תרגם אונקלוס אולפנא, מלשון לימוד.
* (ירמיהו ה3): ה' עיניך הלוא לאמונה! הכיתה אתם ולא חלו, כליתם מאנו קחת מוסר; חזקו פניהם מסלע מאנו לשוב- בני ישראל מסרבים להסיק מסקנות מהצרות שבאות עליהם; כך גם בפסוקים נוספים שבהם נזכר הפועל " לקח מוסר ".
* (משלי א3): לקחת מוסר השכל , צדק ומשפט ומישרים= להפיק לקחים נכונים ומועילים מהייסורים ( פירוט ).
* (משלי יג24): חושך שבטו שונא בנו, ואהבו שחרו מוסר= מוסר מקביל לשבט, שבו מכים את הילד כדי לחנך אותו.
* (משלי טז22): מקור חיים שכל בעליו, ומוסר אולים אולתהאוילים מסיקים מסקנות שטחיות, שאינן מועילות להם ( פירוט )
* (משלי כב15): אולת קשורה בלב נער - שבט מוסר ירחיקנה ממנו= שבט של ייסורים שמחנכים.
* (משלי כג13): אל תמנע מנער מוסר; כי תכנו בשבט לא ימות= אל תמנע מנער ייסורים שילמדו אותו להתנהג.
* (יחזקאל ה15): והיתה חרפה וגדופה מוסר ומשמה לגוים אשר סביבותיך בעשותי בך שפטים באף ובחמה ובתכחות חמה; אני ה' דברתי= יבואו עלייך ייסורים גדולים, שהגויים שמסביבך ילמדו מהן מה קורה למי שלא שומע בקול ה'.
* (איוב ה17): הנה אשרי אנוש יוכחנו אלוה, ומוסר שדי אל תמאס= אליפז מנסה לשכנע את איוב שהייסורים שבאו עליו הם כמו תוכחה שמטרתה ללמד אותו מה עליו לתקן; כך גם (משלי ג11): מוסר ה' בני אל תמאס, ואל תקץ בתוכחתו(ע"ע ייסורים של אהבה ) לפעמים "מוסר" מציין לא את הייסורים הגופניים אלא את הייסורים הנפשיים שנגרמים לאדם שמקבל ביקורת:
* (איוב כ3): מוסר כלמתי אשמע, ורוח מבינתי יענני= דברי הביקורת ששמעתי מכם גרמו לי ייסורים של בושה וכלימה; ולכן משתמשים במילה "מוסר" גם כדי לציין מתיחת ביקורת:
* (משלי ו23): כי נר מצוה, ותורה אור, ודרך חיים תוכחות מוסר- מוסר מקביל ל"תוכחות" (וההבדל ביניהם הוא, שהתוכחה מציינת ביקורת שמסתמכת על נימוקים שכליים ובירור דברים , והמוסר מציין ביקורת שמסתמכת על ייסורים - איומים, הכלמות וכד'; ע"ע מוסר - תוכחה , ביקורת בשיעור פרטי )
* (תהילים נ17): ואתה שנאת מוסר , ותשלך דברי אחריך= שנאת לקבל ביקורת; וכן בפסוקים נוספים שבהם נזכר הפועל " פרע מוסר ".
* (איוב לו10): ויגל אזנם למוסר , ויאמר כי ישבון מאון= ימתח עליהם ביקורת כדי שיחזרו בתשובה ממעשי האוון והרוע שלהם.
* (משלי א2): לדעת חכמה ומוסר, להבין אמרי בינה- חכמה ומוסר מציינים את הלימוד מאחרים ( חכמה = לימוד חיובי מתוך שמיעה והסתכלות, מוסר = לימוד שלילי מתוך צרות וביקורת; ע"ע פסוקים נוספים על חכמה ומוסר ).
* משלי א7 : " יראת ה ' ראשית דעת, חכמה ומוסר אוילים בזו " - האוילים = השטחיים מבזים את הביקורת, הם חושבים שהמחשבה הראשונה שעולה בדעתם היא הנכונה (ע"ע פסוקים נוספים על אוילים וביקורת )
* (משלי א8): שמע בני מוסר אביך, ואל תטש תורת אמך= דברי הביקורת של האב (כי האב נוטה יותר למתוח ביקורת בייסורים ואיומים, בעוד שהאם נוטה יותר ללמד תורה בדרכי נועם; ע"ע פסוקים נוספים על מוסר אב ).
* (משלי ד13): החזק במוסר אל תרף, נצרה כי היא חייך- החזק בדברי הביקורת למרות שזה קשה ( פירוט )
* (משלי כג12): הביאה למוסר לבך, ואזנך לאמרי דעת- הפנה את מחשבותיך לקבל ביקורת.
* (משלי טו33): יראת ה', מוסר , חכמה; ולפני כבוד - ענוה - קבלת ביקורת היא חלק מתהליך הלימוד ( פירוט )
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)