This HTML5 document contains 10 embedded RDF statements represented using HTML+Microdata notation.

The embedded RDF content will be recognized by any processor of HTML5 Microdata.

PrefixNamespace IRI
n9http://dbkwik.webdatacommons.org/ontology/
dctermshttp://purl.org/dc/terms/
n7http://dbkwik.webdatacommons.org/resource/sluTbtsQPOYIIVYl0Oe3Vw==
n2http://dbkwik.webdatacommons.org/resource/0U8NivU_EufsQwG9qclsrw==
n8http://dbkwik.webdatacommons.org/resource/W-FI0O2Dwuuqi1DJmASKFA==
n4http://dbkwik.webdatacommons.org/resource/wGIociUnfEI_Nx1QW1K31g==
n3http://dbkwik.webdatacommons.org/he.judaism/property/
rdfshttp://www.w3.org/2000/01/rdf-schema#
n13http://dbkwik.webdatacommons.org/resource/VroGtmIkj7h6AI8JCeAYPA==
n5http://dbkwik.webdatacommons.org/resource/o1P9B0Bvu3qDhJlhPj8kMw==
rdfhttp://www.w3.org/1999/02/22-rdf-syntax-ns#
xsdhhttp://www.w3.org/2001/XMLSchema#
n10http://dbkwik.webdatacommons.org/resource/kqa2_-Gqnb5CmXfslv4Vzw==
n12http://dbkwik.webdatacommons.org/resource/d6V1UTZ06pZDnJ9Xy-oz6g==
Subject Item
n2:
rdfs:label
וכלה לא אעשה
rdfs:comment
בנבואת פורענות של ירמיהו (ד23 - ד26) נאמר: ראיתי את הארץ -- והנה תוהו ובוהו ; ואל השמיים, ו אין אורם . ראיתי ההרים -- והנה רועשים; וכל הגבעות התקלקלו. ראיתי -- והנה אין האדם ; וכל עוף השמיים נדדו. ראיתי -- והנה הכרמל המדבר; וכל עריו ניתצו מפני ה', מפני חרון אפו. זהו אחד החזונות הקשים ביותר שיכולים להיות. כל הבריאה נהרסת: הארץ חוזרת להיות תוהו ובוהו (כמו שהיתה בבראשית א), אין אור (ניגוד ל"ויהי אור"), ההרים והגבעות רועשים (ניגוד ל"יעלו הרים, ירדו בקעות, אל מקום זה יסדת להם"). כל חלקי הבריאה נעלמים: מְדַבֵּר, חי, צומח ודומם (האדם, עוף השמיים, הכרמל, עריו).
dcterms:subject
n7: n8: n12:
n3:wikiPageUsesTemplate
n4: n5: n10: n13:
n9:abstract
בנבואת פורענות של ירמיהו (ד23 - ד26) נאמר: ראיתי את הארץ -- והנה תוהו ובוהו ; ואל השמיים, ו אין אורם . ראיתי ההרים -- והנה רועשים; וכל הגבעות התקלקלו. ראיתי -- והנה אין האדם ; וכל עוף השמיים נדדו. ראיתי -- והנה הכרמל המדבר; וכל עריו ניתצו מפני ה', מפני חרון אפו. זהו אחד החזונות הקשים ביותר שיכולים להיות. כל הבריאה נהרסת: הארץ חוזרת להיות תוהו ובוהו (כמו שהיתה בבראשית א), אין אור (ניגוד ל"ויהי אור"), ההרים והגבעות רועשים (ניגוד ל"יעלו הרים, ירדו בקעות, אל מקום זה יסדת להם"). כל חלקי הבריאה נעלמים: מְדַבֵּר, חי, צומח ודומם (האדם, עוף השמיים, הכרמל, עריו). למרות זאת, בפסוק הבא כי כה אמר ה': שממה תהיה כל הארץ; וכלה לא אעשה. איך ייתכן ש"כלה לא אעשה"? מה כבר יכול להישאר אחרי חזון כל-כך "סופני"?! לדעתי צריך לשים לב למילה אחת בחזון -- המילה " ראיתי " – מילה שחוזרת בו 4 פעמים. בגלוי, כלפי חוץ, נראה ששום דבר לא נשאר - " אין האדם ". אבל למעשה נשארו בני אדם - הם רק ברחו והתחבאו. וכך כתוב אחר-כך (ד29): " מקול פרש ורומה קשת, בורחת כל העיר -- באו בעבים, ובכפים עלו : כל העיר עזובה, ואין יושב בהן איש. " מכאן ניתן ללמוד שבשום מקרה אסור להתייאש; גם אם כלפי חוץ הכל נראה אבוד - עדיין ייתכן שיש בני אדם שמתחבאים אי-שם, ואולי מהם תצמח הישועה. " שממה תהיה כל הארץ; וכלה לא אעשה! "