This HTML5 document contains 26 embedded RDF statements represented using HTML+Microdata notation.

The embedded RDF content will be recognized by any processor of HTML5 Microdata.

PrefixNamespace IRI
n12http://dbkwik.webdatacommons.org/ontology/
dctermshttp://purl.org/dc/terms/
n4http://dbkwik.webdatacommons.org/resource/rJ03XNerlDZcEt9VSH3esw==
n9http://dbkwik.webdatacommons.org/resource/wGIociUnfEI_Nx1QW1K31g==
n5http://dbkwik.webdatacommons.org/resource/20JiKDt5K_tKz2tpfckXCw==
n8http://dbkwik.webdatacommons.org/he.judaism/property/
rdfshttp://www.w3.org/2000/01/rdf-schema#
n7http://dbkwik.webdatacommons.org/resource/uachm6cYmSG3xpC_1rZrxw==
rdfhttp://www.w3.org/1999/02/22-rdf-syntax-ns#
n2http://dbkwik.webdatacommons.org/resource/14Kcld5Rp5jGbAnqzR7kUg==
xsdhhttp://www.w3.org/2001/XMLSchema#
n11http://dbkwik.webdatacommons.org/resource/kqa2_-Gqnb5CmXfslv4Vzw==
n10http://dbkwik.webdatacommons.org/resource/FnJXdC48YqNztLqT9duUZg==
n13http://dbkwik.webdatacommons.org/resource/VHv7zgsQHFIv3f7OK9ivOQ==
Subject Item
n2:
rdfs:label
שיוה
rdfs:comment
הפועל שיוה (שִוָּה) הוא צורת פיעל של השורש "שוה", ומשמעותו הפשוטה היא "עשה שיהיה שוה", כמו בפסוקים: * (שמואל ב כב34): משוה רגליו כאילות, ועל במותי יעמדני= עשה שרגליי יהיו שוות לרגלי האיילות במהירות ריצתן וביציבות עמידתן; * (ישעיהו כח25): הלוא אם שוה פניה, והפיץ קצח, וכמן יזרק, ושם חטה שורה ושערה נסמן וכסמת גבלתו= עשה שפני האדמה יהיו חלקים, בגובה שווה . * (תהילים קלא2): אם לא שויתי ודוממתי נפשי כגמל עלי אמו כגמל עלי נפשי= עשיתי שנפשי תהיה שוה לנפשו של תינוק שזה עתה נגמל, שכל רצונו הוא להישאר עם אמו (מצודת דוד); * (ישעיהו לח13): שויתי עד בקר כארי, כן ישבר כל עצמותי, מיום עד לילה תשלימני= עשיתי את עצמי שוה לארי (כלומר התמודדתי בגבורה עם המחלה), אבל ככל שהתגברתי, כך גם הכאב התגבר (רש"י).
dcterms:subject
n7:
n5:
ישעיהו לח13 הושע י1 תהילים פט20 שמואל ב כב34 תהילים כא6 ישעיהו כח25 תהילים קלא2 תהילים טז8 תהילים קיט30
n4:
שויתי עד בקר כארי, כן ישבר כל עצמותי, מיום עד לילה תשלימני דרך אמונה בחרתי, משפטיך שויתי גדול כבודו בישועתך, הוד והדר תשוה עליו אז דברת בחזון לחסידיך, ותאמר 'שויתי עזר על גבור, הרימותי בחור מעם' שויתי ה' לנגדי תמיד, כי מימיני בל אמוט הלוא אם שוה פניה, והפיץ קצח, וכמן יזרק, ושם חטה שורה ושערה נסמן וכסמת גבלתו משוה רגליו כאילות, ועל במותי יעמדני גפן בוקק ישראל, פרי ישוה לו; כרב לפריו הרבה למזבחות, כטוב לארצו היטיבו מצבות אם לא שויתי ודוממתי נפשי כגמל עלי אמו כגמל עלי נפשי
n8:wikiPageUsesTemplate
n9: n10: n11: n13:
n12:abstract
הפועל שיוה (שִוָּה) הוא צורת פיעל של השורש "שוה", ומשמעותו הפשוטה היא "עשה שיהיה שוה", כמו בפסוקים: * (שמואל ב כב34): משוה רגליו כאילות, ועל במותי יעמדני= עשה שרגליי יהיו שוות לרגלי האיילות במהירות ריצתן וביציבות עמידתן; * (ישעיהו כח25): הלוא אם שוה פניה, והפיץ קצח, וכמן יזרק, ושם חטה שורה ושערה נסמן וכסמת גבלתו= עשה שפני האדמה יהיו חלקים, בגובה שווה . * (תהילים קלא2): אם לא שויתי ודוממתי נפשי כגמל עלי אמו כגמל עלי נפשי= עשיתי שנפשי תהיה שוה לנפשו של תינוק שזה עתה נגמל, שכל רצונו הוא להישאר עם אמו (מצודת דוד); * (ישעיהו לח13): שויתי עד בקר כארי, כן ישבר כל עצמותי, מיום עד לילה תשלימני= עשיתי את עצמי שוה לארי (כלומר התמודדתי בגבורה עם המחלה), אבל ככל שהתגברתי, כך גם הכאב התגבר (רש"י). אבל יש פסוקים שקשה לפרש באופן זה: * (תהילים כא6): גדול כבודו בישועתך, הוד והדר תשוה עליו- אפשר לפרש "תתן לו הוד והדר באופן שוה למעשיו הטובים" (מלבי"ם), אבל המשמעות הפשוטה יותר היא " תשים עליו הוד והדר" (רש"י, מצודות). * (תהילים פט20): אז דברת בחזון לחסידיך, ותאמר 'שויתי עזר על גבור, הרימותי בחור מעם'- אפשר לפרש "נתתי לו עזרה באופן שוה לגבורתו" (מלבי"ם), אבל המשמעות הפשוטה יותר היא " שמתי עליו עזרה" (רש"י, מצודות). ויש פסוקים שאפשר לפרש על-פי שתי המשמעויות: * (תהילים טז8): שויתי ה' לנגדי תמיד, כי מימיני בל אמוט- * "התנהגתי כאילו ה' נמצא מולי תמיד", כלומר שמרתי על מצוותיו גם כשאף אדם לא ראה אותי, באופן שוה להתנהגות של אדם שה' רואה אותו תמיד; או * " שמתי את שם ה' מול עיני תמיד ". * (תהילים קיט30): דרך אמונה בחרתי, משפטיך שויתי- * בחרתי דרך שבה ההתנהגות שלי תהיה שוה למשפטיך וחוקיך ( פירוט ), או: השויתי את המאמץ בעולם הזה עם השכר בעולם הבא וראיתי שהם שוים (מלבי"ם); או: * שמתי את משפטיך מול עיני כדי שידריכו אותי תמיד (מצודות). * (הושע י1): גפן בוקק ישראל, פרי ישוה לו; כרב לפריו הרבה למזבחות, כטוב לארצו היטיבו מצבות * בני ישראל עזבו את ה', שהוא הפרי הטוב, השוה והראוי לו (רש"י, מלבי"ם); או: * ה' שם , נתן לבני ישראל פרי רב, אבל הם השתמשו בפרי הזה לרעה (מצודות).