This HTML5 document contains 9 embedded RDF statements represented using HTML+Microdata notation.

The embedded RDF content will be recognized by any processor of HTML5 Microdata.

PrefixNamespace IRI
n10http://dbkwik.webdatacommons.org/ontology/
dctermshttp://purl.org/dc/terms/
n9http://dbkwik.webdatacommons.org/resource/wGIociUnfEI_Nx1QW1K31g==
n5http://dbkwik.webdatacommons.org/he.judaism/property/
rdfshttp://www.w3.org/2000/01/rdf-schema#
n12http://dbkwik.webdatacommons.org/resource/o1P9B0Bvu3qDhJlhPj8kMw==
n11http://dbkwik.webdatacommons.org/resource/YfJUjuDv9j8jTo9mR9glbw==
n4http://dbkwik.webdatacommons.org/resource/uachm6cYmSG3xpC_1rZrxw==
rdfhttp://www.w3.org/1999/02/22-rdf-syntax-ns#
n2http://dbkwik.webdatacommons.org/resource/D80jfoFHLg1IdM6Nd73TQg==
xsdhhttp://www.w3.org/2001/XMLSchema#
n6http://dbkwik.webdatacommons.org/resource/kqa2_-Gqnb5CmXfslv4Vzw==
n8http://dbkwik.webdatacommons.org/resource/VHv7zgsQHFIv3f7OK9ivOQ==
Subject Item
n2:
rdfs:label
לב
rdfs:comment
תגובה ל: לבב2 שנכתבה ב14:35:45 15.07.2005 בלשון ימינו, הלב הוא סמל לרגשות (לב אדום מסמל אהבה, לב שבור מסמל אכזבה, וכו'...), בניגוד לראש - המסמל את המחשבות ההגיוניות וה"קרות" יותר. אך בלשון המקרא, אין הבחנה ברורה בין שני סוגי המחשבות; המושג "לב" מסמל את המקום שבו נמצאות המחשבות כולן - הרגשיות והשכלתניות גם יחד. פסוקים שבהם הלב הוא מקום המחשבות: פסוקים שבהם הלב הוא מקום הרגשות: ע' גם במאמרו של יהודה אייזנברג: תפקידו של הלב במקרא .
dcterms:subject
n4: n11:
n5:wikiPageUsesTemplate
n6: n8: n9: n12:
n10:abstract
תגובה ל: לבב2 שנכתבה ב14:35:45 15.07.2005 בלשון ימינו, הלב הוא סמל לרגשות (לב אדום מסמל אהבה, לב שבור מסמל אכזבה, וכו'...), בניגוד לראש - המסמל את המחשבות ההגיוניות וה"קרות" יותר. אך בלשון המקרא, אין הבחנה ברורה בין שני סוגי המחשבות; המושג "לב" מסמל את המקום שבו נמצאות המחשבות כולן - הרגשיות והשכלתניות גם יחד. פסוקים שבהם הלב הוא מקום המחשבות: * משלי ו18: לב חורש מחשבות אוון... , וכן משלי יב20: מרמה בלב חורשי רע; וליועצי שלום שמחה , וכן משלי כד2: כי~שוד, יהגה ליבם; ועמל, שפתיהם תדברנה , וכן משלי כו25: כי~יחנן קולו, אל~תאמן~בו: כי שבע תועבות בליבו - הלב הוא המקום שבו הרעים מתכננים את מעשי האוון והמרמה שלהם. * הפסוקים על מחשבות בלב איש ועצת ה' * הפסוקים על חכמים, נבונים ואיברי גופם - האדם הנבון משתמש בעיקר בלב , שם נשמרת התבונה. * משלי ז 10 : והנה אישה לקראתו; שית זונה ונצורת לב - אישה שמסתירה את המחשבות והכוונות האמיתיות שלה (ע"ע פיתויי האישה הסוררת ) * משלי יב 8 : לפי שכלו יהולל איש; ונעווה לב יהיה לבוז - "נעווה לב" הוא אדם שאין לו שכל, או שהשכל שלו מעוות. * משלי כב17: הט אוזנך--ושמע, דברי חכמים; וליבך, תשית לדעתי . * משלי כג12: הביאה למוסר ליבך ; ואוזנך, לאמרי~דעת . * משלי טו32: פורע מוסר, מואס נפשו; ושומע תוכחת, קונה לב . ( פירוט ) * משלי כב11: אוהב טהור לב - חן שפתיו, רעהו מלך ( פירוט ) * משלי כג19: שמע~אתה בני וחכם; ואשר בדרך לבך . * משלי כג26: תנה, בני, לבך לי; ועיניך, דרכי תצורנה . * משלי כג33: עיניך יראו זרות, ולבך ידבר תהפוכות . * משלי כד32: ואחזה אנוכי, אשית ליבי ; ראיתי, לקחתי מוסר. * משלי כז19: כמים, הפנים לפנים-- כן לב~האדם , לאדם = מי שמנסה להסתכל לתוך ליבו של רעהו כדי לקרוא את מחשבותיו, למעשה רואה שם את המחשבות שלו עצמו ( פירוט ). * משלי כז23: ידוע תדע, פני צאנך; שית ליבך , לעדרים = תן דעתך לצרכיהם של העדרים שלך, נהל אותם בחכמה ( פירוט ). * Tnk1/ktuv/mjly/dibur האדם עורך ומכין בליבו את הדברים שהוא רוצה להגיד, ואם הוא חכם - לבו של החכם מאפשר לו גם להגיד את דבריו בצורה נעימה (ע"ע מי נותן לאדם את המילים? ) * [1] הצדיקים משתמשים בליבם על-מנת לחשוב על הדברים שהם מוציאים מפיהם, והרשעים לא (ע"ע לחשוב לפני שמדברים ) * החכם מלמד את תלמידו לשמור את דברי החכמה בתוך ליבו, או לקשור אותם על ליבו, או לכתוב אותם על לוח ליבו (ע"ע תכשיטים כמשל לחכמה ) * משלי יח2: לא יחפץ כסיל בתבונה, כי אם בהתגלות לבו. * משלי כב15: אולת קשורה בלב נער ; שבט מוסר ירחיקנה ממנו - איוולת=שטחיות . * משלי ח5: הבינו פתיים עורמה; וכסילים הבינו לב - כסיל = טיפש ורע , לא יודע איך להשתמש בלב ( פירוט ). פסוקים שבהם הלב הוא מקום הרגשות: * פסוקים על קנאה - אל יקנא לבך בחטאים ועוד. * פסוקים על לב שמח . * פסוקים על לב רע . * משלי יג12: תוחלת ממושכה מחלה לב ; ועץ חיים תאווה באה. * משלי יט3: אוולת אדם, תסלף דרכו; ועל ה' יזעף לבו . * משלי כג6-7: אל תלחם את לחם רע עין; ואל תתאו למטעמותיו. כי כמו שער בנפשו כן הוא; 'אכול ושתה' יאמר לך; ולבו בל עמך . ע' גם במאמרו של יהודה אייזנברג: תפקידו של הלב במקרא .