This HTML5 document contains 10 embedded RDF statements represented using HTML+Microdata notation.

The embedded RDF content will be recognized by any processor of HTML5 Microdata.

Subject Item

n2:

rdfs:label

תכלית נבואות הפורענות על הגויים

rdfs:comment

בכמה וכמה ספרי נביאים, יש אוסף של נבואות פורענות על הגויים, למשל: * בספר ישעיהו, פרקים יג-כג - נבואות רבות שמתחילות במילה משא. * בספר ירמיהו, פרקים מו-נא - קטע שמתחיל במילים אשר היה דבר ה' אל ירמיהו הנביא, על הגויים. * בספר יחזקאל, פרקים כו-לב. * בספר עמוס, פרקים א-ב - נבואות רבות שמתחילות במילים על שלושה פשעי... לא סביר, שאותם גויים הספיקו לקרוא בתנ"ך לפני שנחרבו; הנבואות הללו לא מיועדות לקוראים גויים, אלא לקוראים מעם ישראל. והשאלה היא - מדוע הנבואות האלו אמורות לעניין אותנו? מה אכפת לנו שגויים אחרים ייחרבו?

dcterms:subject

n5: n6: n10: n11:

n7:wikiPageUsesTemplate

n8: n12: n13:

n3:abstract

בכמה וכמה ספרי נביאים, יש אוסף של נבואות פורענות על הגויים, למשל: * בספר ישעיהו, פרקים יג-כג - נבואות רבות שמתחילות במילה משא. * בספר ירמיהו, פרקים מו-נא - קטע שמתחיל במילים אשר היה דבר ה' אל ירמיהו הנביא, על הגויים. * בספר יחזקאל, פרקים כו-לב. * בספר עמוס, פרקים א-ב - נבואות רבות שמתחילות במילים על שלושה פשעי... לא סביר, שאותם גויים הספיקו לקרוא בתנ"ך לפני שנחרבו; הנבואות הללו לא מיועדות לקוראים גויים, אלא לקוראים מעם ישראל. והשאלה היא - מדוע הנבואות האלו אמורות לעניין אותנו? מה אכפת לנו שגויים אחרים ייחרבו? תשובה כללית לשאלה (ע"פ שיעור של ניצן, שבת נח"ת שבט ה'תשס"ד) היא, שהנבואות באות ללמד אותנו שה' שולט בכל הגויים ומשגיח עליהם. באותה תקופה, האמונה הרווחת היתה, שלכל עם יש "אל לאומי", שמשגיח רק עליו; כדי להרחיק אותנו מהמחשבה הזאת, נתן ה' לנביאים נבואות על כל העמים המוכרים לעם ישראל, וכך לימד את עם ישראל שהוא משגיח על כל העולם ולא רק עליהם. בנוסף לכך, בכל תקופה היתה סיבה אחרת לנבא לבני-ישראל שהגויים עומדים להיחרב: * בימי ישעיהו, היה עם ישראל מחולק למפלגות, וכל מפלגה רצתה לכרות ברית עם אחד מעמי הסביבה (למשל, עם מצרים - ישעיהו לא; וייתכן שגם עם בבל - מל"ב כ12-19). מטרת המשאות היא, להראות לכל המפלגות שכולן טועות, כי כל העמים יאבדו, ואין טעם לכרות איתם ברית, אלא רק לסמוך על ה'. * בימי ירמיהו ובימי יחזקאל, נחרבה מלכות יהודה, והגויים שמסביבה ניצלו את ההזדמנות כדי להשתלט על שטחים ועל רכוש ביהודה (למשל בני-עמון - ירמיהו מט; צור - יחזקאל כו). ה' רצה לנחם את ישראל, וללמד אותם שכל הגויים האלה יבואו על עונשם. * בימי עמוס, חשבו בני ישראל שהם צדיקים, ושבקרוב יבוא יום ה' וכל אויביהם יאבדו (עמוס ה18). ה' רצה ללמד אותם, שגם הם ייפגעו ביום ה' - בדיוק כמו הגויים. לכן, הקדים ותיאר בקיצור את הפורענויות שיבואו על הגויים, ואז תיאר באריכות את הפורענויות שיבואו על עם ישראל, וסיים במילים (ג2): רק אתכם ידעתי, מכול משפחות האדמה; על כן אפקוד עליכם את כל עוונותיכם: מכיוון שהקשר שלי איתכם היה קרוב יותר מאשר עם עמים אחרים, אני אפקוד עליכם, לא רק עוון אחד כמו על הגויים, אלא את כל עוונותיכם (ע' עמוס ג ). הנבואות על הגויים באים ליצור הפתעה אצל השומעים - הם חושבים שה' יעניש רק את הגויים, ואז מגלים להפתעתם שהעונש שלהם יהיה חמור יותר...