This HTML5 document contains 12 embedded RDF statements represented using HTML+Microdata notation.

The embedded RDF content will be recognized by any processor of HTML5 Microdata.

Subject Item

n2:

rdfs:label

זנה

rdfs:comment

כמה מצוות בתורה כוללות את הפועל "זנה", למשל, אל תחלל את בתך להזנותה, לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית ה' אלהיך, ובת איש כהן כי תחל לזנות, ועוד. בפירושי חז"ל והמפרשים למצוות אלו, ניתן למצוא פירושים שונים למושג הזנות: לכך יש להוסיף עוד כמה משמעויות: העובדה שיש כל כך הרבה משמעויות מעוררת שאלה: מהי המשמעות היסודית של השורש? מהי המשמעות שממנה נובעות כל שאר תת-המשמעויות? לעניות דעתי, לאחר שבדקתי את כל האפשרויות, המשמעות היסודית היא: קשר שאפשר לנתק בקלות ( = קשר שאפשר לזנוח בזול ) משמעות זו מתאימה לכל תת-המשמעויות: ראו גם: קדש וקדשה

dcterms:subject

n9: n14:

n11:

שלא תהיה קלה בעיניו לגרשה

n3:wikiPageUsesTemplate

n4: n7: n10: n12: n13:

n15:

mfrj

n6:abstract

כמה מצוות בתורה כוללות את הפועל "זנה", למשל, אל תחלל את בתך להזנותה, לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית ה' אלהיך, ובת איש כהן כי תחל לזנות, ועוד. בפירושי חז"ל והמפרשים למצוות אלו, ניתן למצוא פירושים שונים למושג הזנות: 1. * יחסי מין בין פנוי לפנויה, שלא לשם אישות [ר' אליעזר סנהדרין נא. יבמות סא:, רש"י ויקרא יט29, רמב"ם ] 1. * יחסי מין בין איש ואישה שאסור להם להינשא, למשל בגלל שיש ביניהם קרבת משפחה, או בגלל שהאישה נשואה לאיש אחר, או בגלל שאחד מהם גוי או עבד [רבנן יבמות סא:, רמב"ן בפירושו לויקרא יט29 ]. 2. * יחסי מין בין איש לאשתו, כאשר האיש לא נתן כתובה לאשתו, או שנתן לה כתובה נמוכה מדי [ר' מאיר כתובות נד:, רמב"ם הלכות אישות י ]. 1. * נישואין בין אישה צעירה לאיש זקן [ר' אליעזר, סנהדרין עו.]. 2. * יחסי מין עם אישה "איילונית" - שאינה יכולה להיכנס להריון [ר' יהודה ספרא אמור א ז, יבמות סא:]. 3. * גיורת ושפחה משוחררת נחשבות ל"זונות" לעניין איסור נישואין עם כהן [רבנן ספרא אמור א ז, יבמות סא:]. 1. * נישואין בין אח לאשת אחיו שנפטר, שאינם לשם מצוות ייבום אלא לשם הנאה חומרית כלשהי [יבמות לט:, ירושלמי יבמות א א]. לכך יש להוסיף עוד כמה משמעויות: 1. * המשמעות המקובלת בימינו - יחסי מין תמורת כסף - משמעות שיש לה בסיס גם בתנ"ך בפסוקים שמדברים על אתנן זונה. 2. * ניאוף - כמו האישה הזונה בספר משלי ועוד; אפשר לראות בזה מקרה פרטי של משמעות 2 למעלה, אך רש"ר הירש פירש שהשורש "זנה" הוא שילוב של "זנח" עם "נהה" - זניחת הבעל ונהיה אחרי המאהב. 1. * עבודת אלילים - משמעות שנזכרת הרבה בתוכחות הנביאים לבני ישראל. העובדה שיש כל כך הרבה משמעויות מעוררת שאלה: מהי המשמעות היסודית של השורש? מהי המשמעות שממנה נובעות כל שאר תת-המשמעויות? לעניות דעתי, לאחר שבדקתי את כל האפשרויות, המשמעות היסודית היא: קשר שאפשר לנתק בקלות ( = קשר שאפשר לזנוח בזול ) משמעות זו מתאימה לכל תת-המשמעויות: 1. * יחסי מין בין פנוי לפנויה שלא לשם אישות הם, כמובן, קשר שאפשר לזנוח אותו מאד בקלות - מספיק שאחד הצדדים מחליט לעזוב. * נישואין, לעומת זאת, הם קשר שאי אפשר לזנוח בקלות, כי כדי להתגרש צריך לכתוב ספר כריתות (דברים כד); בזמן התנ"ך, רק מעטים ידעו לכתוב, וגם הנייר היה יקר, כך שהדרישה לכתוב ספר כריתות הפכה את הגירושין לעסק יקר למדי: http://www.mirah.dds.nl/lectures/Marriage.html * גם קשר של פילגשות - איש ואישה שחיים ביחד ללא נישואין פורמליים ו/או ללא התחייבות ממונית - גם הוא, לדעתי, קשר שמחייב כתיבת ספר כריתות - פרשת הגירושין מתחילה בכי יקח איש אשה שמציין את הלקיחה לצורך חיים משותפים, ולא ב"כי יארש איש אשה" שמציין את הקשר הפורמלי (ראו אירוסין ונישואין לפי התורה ולפני התורה ), כך שגם להיפרד מהפילגש זה לא זול, ולכן בתורה הפילגשות אינה נחשבת לזנות (ראו סעיף 3 - מדוע בימי חז"ל נאסרה הפילגשות; ראו גם הפילגש - מעמדה ההלכתי במקרא ). * יחסי מין בין איש ואישה שאינם רשאים להתחתן הם קשר שחייבים לזנוח בהקדם האפשרי. * ההבדל בין משמעות זו למשמעות הקודמת הוא הבדל כמותי בלבד, ומכאן שגם המחלוקת בין ר' אליעזר לבין רבנן, לגבי ההגדרה של "זונה" לעניין כהונה, הוא כמותי: ע"פ ר' אליעזר, כל אישה שקיימה קשר שאפשר לזנוח בקלות נחשבת ל"זונה", וע"פ רבנן, לעניין כהונה , אפשר להקל ולהגדיר כ"זונה" רק אישה שקיימה קשר שאי אפשר לא לזנוח אותו . * יחסי מין בין איש לאשתו כשהכתובה נמוכה מדי - חז"ל הגדירו בפירוש את המטרה שלשמה תיקנו את הכתובה - שלא תהיה קלה בעיניו לגרשה, כלומר, מטרת הכתובה היא שהגירושין יהיו יקרים יותר, שיהיה יותר קשה לנתק אותם. * ייתכן שחכמי ישראל תיקנו את הכתובה, כאשר הנייר נעשה זול יותר ו/או כשיותר אנשים ידעו לכתוב, כך שהגירושין הפכו לזולים מדי. כדי לשמר את המשמעות המקורית של המצוה, וכדי שהקשר בין איש לאשתו לא יהיה דומה לזנות, הוסיפו חז"ל למצוות הגירושין את החובה לתת לאישה כתובה בסכום גבוה. * אמנם, מן התורה לא חייבים לכתוב כתובה, ומותר (לפי רוב הדעות) לקחת פילגש, שהיא אישה "בלא כתובה". כי מעיקר הדין, אדם יכול להחליט בליבו שהוא לא יגרש את פילגשו בקלות, ואז הקשר הוא קבוע ואינו זנות. אולם, כדי שהגבול יהיה ברור יותר, עשו חז"ל תקנה, וחייבו כל אדם לכתוב כתובה, כדי שיהיה ברור שהקשר הוא קבוע ולא יסתיים בקלות רבה מדי. * החיוב לתת כתובה לכל אישה ביטל, למעשה, את מושג הפילגשות; לקיחת פילגש נחשבת ל"זנות" מדרבנן משום שהאיש אינו נותן לה כתובה והיא "קלה בעיניו להוציאה". זו הסיבה שבתלמוד אנחנו לא שומעים כלל על פילגשים, ובכל הדיונים ההלכתיים של חז"ל בענייני אישות - לא מזכירים כלל את האפשרות של פילגש. * (יש אומרים, שתקנת חז"ל לא מתייחסת לפילגש, וגם לאחר התקנה, מותר לקחת פילגש בלי לתת לה כתובה. אולם, לא ברור לי מה ההיגיון בחילוק זה. אם לקיחת אישה בקידושין ובלי כתובה היא "בעילת זנות", מדוע לקיחת פילגש בלי קידושין ובלי כתובה היא לא "בעילת זנות"? ואיך ייתכן שחז"ל, בכל דיוניהם הארוכים לגבי כתובות, לא מזכירים כלל את החילוק הזה בין פילגש לבין אישה מקודשת? והרי ידוע ש"חסה תורה על ממונם של ישראל", ואם יש אפשרות לקחת אישה בלי להתחייב בכתובה, מדוע חז"ל הסתירו אפשרות זאת?) * נישואין בין אישה צעירה לאיש זקן הם קשר שקל לזנוח אותו, כי הוא לא מספק לאישה את צרכיה הגופניים והנפשיים, ולכן יש לה דחף גדול לעזוב ולחפש לה מאהב. * נישואין עם אישה שאינה יכולה להיכנס להריון - גם הם קשר שקל לזנוח אותו, כי כשאין ילדים משותפים, קל להם יותר להחליט על גירושין. לכן ר' יהודה מחמיר, וקובע שגם במקרה זה מדובר בזנות (חבריו של ר' יהודה מקלים, כפי שהסברנו למעלה בסעיפים 1 ו-2, אולם המחלוקת היא כמותית בלבד). * מכאן אפשר ללמוד לימינו, שאם איש ואשה מתחתנים ומשתמשים באמצעי מניעה, כאשר עדיין אין להם ילדים - הקשר שלהם נחשב ל"זנות" לדעת ר' יהודה. מכאן, שזה אינו פתרון טוב לבעיית הרווקות המאוחרת. אמנם, ר' יהודה הוא יחיד בדעתו, ועדיף לעשות מעשה שנחשב ל"זנות" לדעת יחיד, מאשר לעשות מעשה שנחשב ל"זנות" לדעת רבים. ובכל זאת, ראוי לחפש פתרון אחר. * אם האישה כבר בהיריון, או שכבר יש להם ילדים, והם משתמשים באמצעי מניעה, נראה שגם לדעת ר' יהודה לא מדובר בזנות, כי הקשר ביניהם כבר חזק ויציב, ולא יתפרק בקלות. * גיורת ושפחה משוחררת נחשבות ל"זונות" לעניין כהונה, כי אצל הגויים ואצל העבדים, קשרי הנישואין הם חלשים יותר - הם לא חייבים לכתוב ספר כריתות כדי להתגרש; מספיק שאחד משני הצדדים רוצה להיפרד. * קשר בין אח לאשת אחיו הוא בדרך-כלל אסור, והותר רק כשהאח נפטר בלי בנים, כמעין "תרומת זרע" שהאח נותן על-מנת לשמר את זכר אחיו. אולם, כשהקשר נעשה לשם מטרות אחרות ולא לשם המצוה, הוא אסור ויש לנתק אותו. * ביחסי מין תמורת כסף, לא הכסף עצמו הוא הבעייתי, שהרי גם בנישואין יש הסכם כספי (כבר בזמן התנ"ך היה מקובל לתת מוהר תמורת הנישואין, וגם בימינו מקובל לתת טבעת ולכתוב כתובה). בנוסף לכך, ע"פ ההלכה, מותר לאיש לשלם לאשתו כסף תמורת יחסי-מין; זה לא מקובל אבל גם לא אסור. הבעיה העיקרית היא, שהאישה המוכרת את גופה, מוכרת אותו יותר מדי בזול - היא מקבלת סכום כסף קטן יחסית (בערך 1% מסכום של כתובה מינימלית), וה"בעל" לא נושא בשום התחייבות כלפיה, כך שהקשר ביניהם הוא בדרך-כלל זמני וחד-פעמי, נוצר בקלות ונזנח בקלות. * מכאן, שאם איש ואישה מקיימים יחסים באופן חד-פעמי בלי שום תשלום, זה אפילו יותר "זנות" מאשר לקבל כסף, כי זה זול יותר. * בניאוף יש זנות כפולה - הנואפת גם זונחת את הקשר שלה עם בעלה, וגם יוצרת קשר זמני עם המאהב, קשר שהיא תצטרך לזנוח אותו בהקדם, כי הנואפת "אסורה לבעלה ואסורה לבועלה". * עבודת אלילים נמשלה לזנות מאותה סיבה - כשבני ישראל עובדים אלילים, הם דומים לאישה נואפת - הם זונחים את ה', ויוצרים קשר זמני ולא מחייב עם אלילים. ראו גם: קדש וקדשה