This HTML5 document contains 58 embedded RDF statements represented using HTML+Microdata notation.

The embedded RDF content will be recognized by any processor of HTML5 Microdata.

Subject Item

n2:

rdfs:label

עשה לך רב

rdfs:comment

היום, במדינת ישראל, כל אדם שרוצה ללמוד תורה יכול למצוא שיעור באיזור מגוריו ולהצטרף אליו. אולם, רוב השיעורים הם שיעורים לציבור או לקבוצה; קשה מאד למצוא שיעורים פרטיים, שבהם האדם יושב עם רב או תלמיד-חכם ולומד ממנו בקצב שלו, ובהתאם לאישיות שלו. על-פי חז"ל, יש חשיבות רבה לקחת שיעורים פרטיים, דווקא בנושא זה. דברי חז"ל מתייחסים לפסוק (משלי ו23): כי נר מצוה, ותורה אור, ודרך חיים תוכחות מוסר חז"ל (בתלמוד הבבלי, סוטה כא.) הסבירו את הפסוק במשל: ע"פ משל זה, הפסוק מתאר שלוש דרגות: בהמשך מבררים שלושה אמוראים את המשמעות המדוייקת של הביטוי "תוכחות מוסר" שנמשל לפרשת דרכים:

dcterms:subject

n10: n13: n16: n17:

n7:

משלי ו23

n3:

רב נחמן בר יצחק נזדמנה לו - מר זוטרא אמר: זה תלמיד-חכם דסלקא ליה שמעתתא אליבא דהלכתא [ששמועתו מתאימה להלכה]. ''' :: מתקיף לה רבה: אלא מעתה, דואג ואחיתופל מי לא עסקי בתורה? אמאי לא הגינה עלייהו?! [והלא דואג ואחיתופל עסקו בתורה, מדוע התורה לא הגנה עליהם?!] אלא אמר רבא: ''' בשכבך תשמור עליך זו מיתה; את המצוה בנר - לומר לך: מה נר אינה מגינה אלא לפי שעה, אף מצוה אינה מגינה אלא לפי שעה. כי נר מצוה, ותורה אור, ודרך חיים תוכחות מוסר רב חסדא ואת התורה באור - לומר לך: מה אור מגין לעולם, אף תורה מגינה לעולם. ''' :: תורה - בעידנא דעסיק בה מגנא ומצלא, בעידנא דלא עסיק בה אגוני מגנא, אצולי לא מצלא. [בזמן שהאדם עוסק בה, מגינה עליו ומצילה אותו; בזמן שלא עוסק בה, מגינה עליו אך לא מצילה אותו]. ''' :: פרשת דרכים מר זוטרא דבר אחר: עבירה מכבה מצוה, ואין עבירה מכבה תורה, שנאמר מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה . משל לאדם שהיה מהלך באישון לילה ואפילה... [הבאנו למעלה] אבוקה...  - ניצל מן הקוצים ומן הפחתים ומן הברקנים, ועדיין מתיירא מחיה רעה ומן הליסטין ואינו יודע באיזה דרך מהלך. תורה - בין בעידנא דעסיק בה ובין בעידנא דלא עסיק בה, מגנא ומצלא [בין בזמן שעוסק בה ובין בזמן שאינו עוסק בה, מגינה עליו ומצילה אותו]. ''' :: ארץ ישראל - דכתיב כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלהיך מיסרך וכתיב בתריה כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה תורה מנין? - שנאמר אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו . ואינו יודע באיזה דרך מהלך. ''' :: בהתהלכך תנחה אותך זה העולם הזה; מצוה - בין בעידנא דעסיק בה בין בעידנא דלא עסיק בה, אגוני מגנא, אצולי לא מצלא [בין בזמן שעוסק בה ובין בזמן שאינו עוסק בה, מגינה עליו אך לא מצילה אותו]. ''' :: אמר ר' יוסף: ''' והקיצות היא תשיחך - לעתיד לבא. מחיה רעה ומן הליסטין הגיע לפרשת דרכים - ניצל מכולם. מצוה - בעידנא דעסיק בה, מגנא ומצלא; בעידנא דלא עסיק בה, אגוני מגנא, אצולי לא מצלא [בזמן שהאדם עוסק בה, מגינה עליו ומצילה אותו; בזמן שלא עוסק בה, מגינה עליו אך לא מצילה אותו]. ''' :: משל לאדם שהיה מהלך באישון לילה ואפילה, ומתיירא: ''' אבוקה ... כיון שעלה עמוד השחר - ניצל מחיה רעה ומן הליסטין, ועדיין אינו יודע באיזה דרך מהלך. מאי "פרשת דרכים"? ''' רב נחמן בר יצחק אמר: זה תלמיד-חכם ויראת חטא. דסלקא ליה שמעתתא אליבא דהלכתא ומחיה רעה ומן הליסטין, מן הקוצים ומן הפחתים ומן הברקנים מן הקוצים ומן הפחתים ומן הברקנים, תלמיד-חכם את זו דרש רבי מנחם בר יוסי: כי נר מצוה ותורה אור - תלה הכתוב את המצוה בנר ואת התורה באור: ''' דבר אחר: עבירה מכבה מצוה, ואין עבירה מכבה תורה. אמר ר' יוסף: דרשיה רבי מנחם בר יוסי להאי קרא כי סיני, ואילמלא דרשוה דואג ואחיתופל הכי, לא רדפו בתר דוד; דכתיב לאמר אלהים עזבו וגו'. מאי דרוש? ולא יראה בך ערות דבר וגו', והן אינן יודעין שעבירה מכבה מצוה, ואין עבירה מכבה תורה יראת חטא אמר רב חסדא: זה תלמיד-חכם ויום מיתה. עמוד השחר יום מיתה תניא רבי שמעון בן יוחאי אומר שלש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל וכולן לא נתנן אלא ע"י יסורין,  אלו הן: תורה, וארץ ישראל, והעולם הבא. ''' העולם הבא - דכתיב כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר ...

n5:wikiPageUsesTemplate

n6: n8: n14: n15:

n11:

mfrj

n12:abstract

היום, במדינת ישראל, כל אדם שרוצה ללמוד תורה יכול למצוא שיעור באיזור מגוריו ולהצטרף אליו. אולם, רוב השיעורים הם שיעורים לציבור או לקבוצה; קשה מאד למצוא שיעורים פרטיים, שבהם האדם יושב עם רב או תלמיד-חכם ולומד ממנו בקצב שלו, ובהתאם לאישיות שלו. על-פי חז"ל, יש חשיבות רבה לקחת שיעורים פרטיים, דווקא בנושא זה. דברי חז"ל מתייחסים לפסוק (משלי ו23): כי נר מצוה, ותורה אור, ודרך חיים תוכחות מוסר חז"ל (בתלמוד הבבלי, סוטה כא.) הסבירו את הפסוק במשל: 1. * מן הקוצים ומן הפחתים ומן הברקנים, 2. * ומחיה רעה ומן הליסטין, 3. * ואינו יודע באיזה דרך מהלך. 1. * אבוקה... - ניצל מן הקוצים ומן הפחתים ומן הברקנים, ועדיין מתיירא מחיה רעה ומן הליסטין ואינו יודע באיזה דרך מהלך. 2. * כיון שעלה עמוד השחר - ניצל מחיה רעה ומן הליסטין, ועדיין אינו יודע באיזה דרך מהלך. 3. * הגיע לפרשת דרכים - ניצל מכולם. ע"פ משל זה, הפסוק מתאר שלוש דרגות: 1. * נר = מצוה : כמו שנר ( אבוקה ) עוזר לאדם להינצל ממכשולים נייחים שעומדים בדרכו ( מן הקוצים ומן הפחתים ומן הברקנים ) - כך גם מצוה עוזרת לאדם להינצל ממכשולים רוחניים ספציפיים, שהאדם מודע להם כאשר הוא עוסק באותה מצוה (לדוגמה, כשהאדם נמנע מרכילות, זה עוזר לו להינצל מפגיעה בזולת ומסכסוכים מיותרים). 2. * תורה = אור : כמו שאור היום ( עמוד השחר ) עוזר לאדם להינצל גם ממכשולים ניידים, שעלולים לצאת מתוך האפילה ולהפתיע אותו ( מחיה רעה ומן הליסטין ), כך גם התורה עוזרת לאדם להינצל ממכשולים רוחניים כלליים, גם כאלה שהוא אינו מודע להם (לדוגמה, כאשר האדם לומד את כל דיני רכילות בעיון, הוא נעשה רגיש ומודע יותר למקרים שבהם יש צורך להיזהר שלא לפגוע בזולת). 3. * דרך חיים = תוכחות מוסר : כמו ששלט על פרשת דרכים עוזר לאדם למצוא את הדרך הנכונה למחוז חפצו, כך גם תוכחות מוסר - דברי ביקורת שהאדם מקבל באופן אישי - עוזרים לו למצוא את דרכו בחיים. בהמשך מבררים שלושה אמוראים את המשמעות המדוייקת של הביטוי "תוכחות מוסר" שנמשל לפרשת דרכים: * אמר רב חסדא: זה תלמיד-חכם ויום מיתה. * רב נחמן בר יצחק אמר: זה תלמיד-חכם ויראת חטא. * מר זוטרא אמר: זה תלמיד-חכם דסלקא ליה שמעתתא אליבא דהלכתא [ששמועתו מתאימה להלכה]. יש הבדל בין תוכחות לבין מוסר : תוכחה מציינת דברי ביקורת שיש בהם הוכחות ונימוקים שכליים; מוסר מציין דברי ביקורת שיש בהם ייסורים ואיומים. כל שלושת החכמים מסכימים, שכדי לקבל תוכחות , יש ללכת ל תלמיד-חכם - שיודע להסביר את דברי התוכחה בחכמה ובהגיון; אך כל אחד מפרש באופן אחר את המשמעות של מוסר : * ע"פ רב חסדא , יום מיתה הוא המוסר הגדול ביותר: כשאדם נזכר שימיו ספורים והוא עומד למות, זה מביא אותו לייסורים נפשיים שמשנים באופן משמעותי את דרך חייו. * ע"פ רב נחמן בר יצחק , אין צורך לחכות עד יום המיתה: כשלאדם יש יראת חטא - כאשר הוא מתחנך, מגיל צעיר, להיות ירא וחרד שמא יחטא, ויש לו ייסורי מצפון בכל פעם שהוא חוטא - אלה הם הייסורים היעילים ביותר. * וע"פ מר זוטרא , אין צורך להפריד בין התוכחות לבין המוסר; הדבר היעיל ביותר הוא כשיש "תוכחות מוסר" באדם אחד; כשאדם מוצא לו תלמיד חכם, שיודע לא רק להוכיח ולהסביר בחכמה ובהגיון, אלא גם לחבר את הדברים להלכה המעשית - דסלקא ליה שמעתתא אליבא דהלכתא . ההלכה המעשית יוצרת באדם הרגלים שמכוונים אותו ומונעים ממנו לסטות מהדרך. בכל מקרה, לפי כל שלושת האמוראים הללו, הפסוק ממליץ לאדם למצוא לו מורה פרטי, תלמיד חכם, שיוכיח אותו ויכוון אותו בדרכו; ודבריהם מתאימים לדברי המשנה בפרקי אבות "עשה לך רב".