This HTML5 document contains 12 embedded RDF statements represented using HTML+Microdata notation.

The embedded RDF content will be recognized by any processor of HTML5 Microdata.

PrefixNamespace IRI
dctermshttp://purl.org/dc/terms/
n3http://dbkwik.webdatacommons.org/ontology/
n14http://dbkwik.webdatacommons.org/resource/YmPeWM7f7WxZkfkxueSn7Q==
n13http://dbkwik.webdatacommons.org/resource/wGIociUnfEI_Nx1QW1K31g==
n12http://dbkwik.webdatacommons.org/resource/Sf5idgjH1zMnBDsd4k5wrA==
n5http://dbkwik.webdatacommons.org/resource/d8B1yq2e76-AeqlQBtRA1A==
n7http://dbkwik.webdatacommons.org/he.judaism/property/
n2http://dbkwik.webdatacommons.org/resource/S0ne1v2y4Z-RafO2buvIeQ==
rdfshttp://www.w3.org/2000/01/rdf-schema#
n8http://dbkwik.webdatacommons.org/resource/o1P9B0Bvu3qDhJlhPj8kMw==
rdfhttp://www.w3.org/1999/02/22-rdf-syntax-ns#
n9http://dbkwik.webdatacommons.org/resource/WsGEzax6_sSfS721dOsKFw==
xsdhhttp://www.w3.org/2001/XMLSchema#
n10http://dbkwik.webdatacommons.org/resource/kqa2_-Gqnb5CmXfslv4Vzw==
n15http://dbkwik.webdatacommons.org/resource/3ggTDtxyFXKl9sw_DGne9w==
n6http://dbkwik.webdatacommons.org/resource/I5DbRiWr8NLrT2m816J9FQ==
Subject Item
n2:
rdfs:label
למה רצה דוד להרוג את נבל
rdfs:comment
[שיעור של חגית מוריה; סיכם: שי שמבה, מחוז ירושלים] שמו"א כ"ה : נבל עולה לגזוז את צאנו ודוד שולח לו שליחים ומבקש ממנו מעט אוכל לו ולאנשיו. נבל מתפרץ נגדם ואומר: "היום רבו עבדים המתפרצים מפני אדוניו", כשהוא מתכוון לדוד הבורח משאול למרות שהוא יודע שדוד ואנשיו הגנו על רועיו. כשדוד שומע זאת הוא עולה על מנת להרוג את נבל. בדרך הוא פוגש את אביגיל שמשכנעת אותו לא להרוג את נבל, כשהיא רומזת לו "וזכרת את אמתך". דוד מבין את הרמז וכשנבל מת, הוא לוקח את אביגיל לאישה והיא אפילו לא מתאבלת על נבל. דחיה: פרוש זה לא מסתבר הן בגלל שהם לא עשו הסכם ונבל לא חייב כלום, והן בגלל שעל עשיקת שכר שכיר אין עונש מוות.
dcterms:subject
n5: n6: n12: n14: n15:
n7:wikiPageUsesTemplate
n8: n9: n10: n13:
n3:abstract
[שיעור של חגית מוריה; סיכם: שי שמבה, מחוז ירושלים] שמו"א כ"ה : נבל עולה לגזוז את צאנו ודוד שולח לו שליחים ומבקש ממנו מעט אוכל לו ולאנשיו. נבל מתפרץ נגדם ואומר: "היום רבו עבדים המתפרצים מפני אדוניו", כשהוא מתכוון לדוד הבורח משאול למרות שהוא יודע שדוד ואנשיו הגנו על רועיו. כשדוד שומע זאת הוא עולה על מנת להרוג את נבל. בדרך הוא פוגש את אביגיל שמשכנעת אותו לא להרוג את נבל, כשהיא רומזת לו "וזכרת את אמתך". דוד מבין את הרמז וכשנבל מת, הוא לוקח את אביגיל לאישה והיא אפילו לא מתאבלת על נבל. שאלה : הנביא מציג את דוד ואביגיל כאנשים טובים שעושים לפי הדין ואת נבל כאדם רשע. אבל דוד רצה סתם להרוג את נבל (שלא היה חייב לו כלום) , ואילו נבל שהתייחס לדוד לא יפה נהג לפי הדין, למה זה ? דוד עשה בצדק כיוון שנבל עשק שכר שכיר, למרות שהם לא עשו הסכם כי נבל ידע שהם שומרים על צאנו וזה היה הסכם בשתיקה, ולכן עלה להרגו. דחיה: פרוש זה לא מסתבר הן בגלל שהם לא עשו הסכם ונבל לא חייב כלום, והן בגלל שעל עשיקת שכר שכיר אין עונש מוות. תשובה: נבל היה מורד במלכות כיוון שדוד כבר הומלך ונבל אמר עליו: "היום רבו העבדים המתפרצים מפני אדניו". דחיה : שאול עדין מלך ודוד הוא בעצם מורד כי המלך רודף אחריו להרגו (ודוד עצמו לא מסכים שאנשיו יהרגו את שאול כי הוא משיח ה' - מלך). הגמרא : משווה את נבל ודוד ללבן ויעקב כיוון שנבל משחק עם שכרו של דוד כמו שלבן שיחק עם שכר יעקב, וישנם ביטויים דומים ביניהם: * "וקרח בלילה" {בבראשית} לעומת "חומה היו עלינו גם לילה" {שמואל} * "ויחלף את משכורתי"{בראשית} לעומת "וישב לי רעה תחת טובה" {שמואל} אפשר גם להשוות את מעשי מצרים שמעבידים את ישראל תמורת ישיבתם בארץ למעשי נבל שדוד עובד בעבורו והוא בתמורה לא מסגיר אותו לשאול. תהילים נ"ג : הפרק מדבר על סיפור נבל ודוד והביטויים שבו מזכירים את מעשי סדום ועמורה שלא נתנו אוכל לעניים (וגם נבל שלא נתן לדוד לחם) למרות שהיה להם המון אוכל. דה"א ב' : שם רואים שדוד ונבל היו קרובי משפחה (ע' בשיעור של משה בלום ) ושניהם בני חצרון (דוד מרם, ונבל מכלב). בין שתי המשפחות היתה מלחמה על המלוכה. תשובה : דוד ואנשיו בורחים מאדוניהם והתורה יוצאת בחריפות נגד המסגיר עבד לאדוניו וזה מה שנבל איים לעשות. וכשנבל סירב לתת לו אוכל דוד רוצה להרגו (כמו שה' עשה בסדום) אבל אביגיל עצרה אותו ורמזה לו שיקחנה כדי לאחד את שתי המשפחות ואז לא תהינה מלחמות ביניהם, וה' בעצמו הרג את נבל.