This HTML5 document contains 10 embedded RDF statements represented using HTML+Microdata notation.

The embedded RDF content will be recognized by any processor of HTML5 Microdata.

Subject Item

n2:

rdfs:label

זד

rdfs:comment

התואר "זד" (והשם "זדון") מופיע לפעמים במשמעות של "עושה דברים רעים בכוונה תחילה": * ירמיהו נ29-32 " השמיעו אל בבל רבים כל דורכי קשת חנו עליה סביב, אל יהי לה פליטה, שלמו לה כפועלה, ככול אשר עשתה עשו לה: כי אל ה' זדה , אל קדוש ישראל... הנני אליך זדון , נאום ד' ה' צ': כי בא יומך, עת פקדתיך . וכשל זדון ונפל, ואין לו מקים; והצתי אש בעריו, ואכלה כל סביבותיו " * יחזקאל ז10-11: " הנה היום, הנה באה: יצאה, הצפירה--צץ המטה, פרח הזדון . החמס קם, למטה רשע; לא מהם ולא מהמונם, ולא מהמהם--ולא נוה בהם " * מלאכי ג16: ועתה, אנחנו מאשרים זדים ; גם נבנו עושי רשעה, גם בחנו אלוהים ויימלטו * תהילים יט14: שגיאות מי יבין, מנסתרות נקני. גם מזדים חשוך עבדך - אל~ימשלו~בי אז איתם; וניקיתי מפשע רב * תהילים פו14: " אלוהים, זדים קמו~עליי, ועדת עריצים, ביקשו נפשי; ולא שמוך לנגדם "

dcterms:subject

n4: n8: n11:

n5:wikiPageUsesTemplate

n6: n9: n10: n12:

n13:abstract

התואר "זד" (והשם "זדון") מופיע לפעמים במשמעות של "עושה דברים רעים בכוונה תחילה": * ירמיהו נ29-32 " השמיעו אל בבל רבים כל דורכי קשת חנו עליה סביב, אל יהי לה פליטה, שלמו לה כפועלה, ככול אשר עשתה עשו לה: כי אל ה' זדה , אל קדוש ישראל... הנני אליך זדון , נאום ד' ה' צ': כי בא יומך, עת פקדתיך . וכשל זדון ונפל, ואין לו מקים; והצתי אש בעריו, ואכלה כל סביבותיו " * יחזקאל ז10-11: " הנה היום, הנה באה: יצאה, הצפירה--צץ המטה, פרח הזדון . החמס קם, למטה רשע; לא מהם ולא מהמונם, ולא מהמהם--ולא נוה בהם " * מלאכי ג16: ועתה, אנחנו מאשרים זדים ; גם נבנו עושי רשעה, גם בחנו אלוהים ויימלטו * תהילים יט14: שגיאות מי יבין, מנסתרות נקני. גם מזדים חשוך עבדך - אל~ימשלו~בי אז איתם; וניקיתי מפשע רב * תהילים פו14: " אלוהים, זדים קמו~עליי, ועדת עריצים, ביקשו נפשי; ולא שמוך לנגדם " ולפעמים במשמעות של "מתגאה": * ישעיהו יג11: ופקדתי על תבל רעה, ועל רשעים עוונם; והשבתי גאון זדים , וגאוות עריצים אשפיל * ירמיהו מט16: תפלצתך השיא אותך, זדון ליבך, שוכני בחגווי הסלע, תופשי מרום גבעה: כי תגביה כנשר קינך, משם אורידך נאום ה' * עובדיה א3: זדון ליבך השיאך, שוכני בחגווי סלע מרום שבתו; אומר בליבו, מי יורידני ארץ * משלי כא24: זד יהיר, לץ שמו-- עושה, בעברת זדון לכן נראה לי שהמשמעות העיקרית שלו היא שילוב של שתי המשמעויות: אדם שפועל מתוך ודאות שהוא יודע יותר מכל אחד אחר מה טוב לעשות, אפילו יותר מה'. משמעות זו כוללת גם גאוה וגם מעשה רע בכוונה תחילה. הנה כמה דוגמאות: * דברים יז12: והאיש אשר יעשה בזדון , לבלתי שמוע אל הכוהן העומד לשרת שם את ה' אלוהיך או אל השופט -- ומת האיש ההוא, וביערת הרע מישראל: אדם שלא שומע בקול בית הדין הגדול - נחשב לעושה ב"זדון", כי הוא פועל מתוך מחשבה שהוא יודע טוב יותר מהם מה לעשות. * דברים יח22: אשר ידבר הנביא בשם ה', ולא יהיה הדבר ולא יבוא - הוא הדבר אשר לא דיברו ה': בזדון דיברו הנביא, לא תגור ממנו: נביא שקר נחשב לעושה ב"זדון", כי הוא ממציא הוראות והנחיות לציבור מליבו, לא מפי ה'. * שמ"א יז28: וישמע אליאב אחיו הגדול, בדברו אל האנשים; וייחר אף אליאב בדויד ויאמר למה זה ירדת, ועל מי נטשת מעט הצאן ההנה במדבר--אני ידעתי את זדונך ואת רוע לבבך, כי למען ראות המלחמה ירדת: אליאב האשים את דוד ב"זדון", כי הוא הפר את הוראותיו לשמור על הצאן והעדיף ללכת למלחמה; ובכך הראה שהוא חושב שהוא יודע יותר טוב ממנו מה צריך לעשות. * ירמיהו מג2: : ויאמר עזריה בן הושעיה ויוחנן בן קרח, וכל האנשים הזדים : אומרים אל ירמיהו, שקר אתה מדבר--לא שלחך ה' אלוהינו לאמור, לא תבואו מצריים לגור שם: האנשים שלא האמינו לנביא נקראו "זדים", כנ"ל. * שמות יח11: עתה ידעתי, כי גדול ה' מכל האלוהים: כי בדבר, אשר זדו עליהם: המצרים חשבו שהם יותר חכמים מבני ישראל, והם לוכדים אותם בין צבא מצרים לבין הים, אבל בסופו של דבר הם נפלו דווקא בדבר שבו הם זדו על בני ישראל. המשמעות הזאת מתאימה לכל הפסוקים בתהלים קיט, שבהם משבח המשורר את דברי ה', ומגנה את ה"זדים" - שחושבים שהם חכמים יותר: * תהילים קיט21: גערת, זדים ארורים-- השוגים, ממצוותיך. * תהילים קיט51: זדים , הליצוני עד~מאוד; מתורתך, לא נטיתי. * תהילים קיט69: " טפלו עליי שקר זדים ; אני, בכל~לב אצור פיקודיך . " * תהילים קיט75: " יבושו זדים , כי~שקר עיוותוני; אני, אשיח בפיקודיך . " * תהילים קיט85: " כרו~לי זדים שיחות-- אשר, לא כתורתך . " * תהילים קיט122: " ערוב עבדך לטוב; אל~יעשקוני זדים . " לפי זה אפשר להסביר שני פסוקים דומים בספר משלי - בא זדון ויבוא קלון, רק בזדון יתן מצה .