This HTML5 document contains 72 embedded RDF statements represented using HTML+Microdata notation.

The embedded RDF content will be recognized by any processor of HTML5 Microdata.

Subject Item

n2:

rdfs:label

תבונה

rdfs:comment

תגובה ל: בינ1 שנכתבה ב13:40:25 29.07.2005 בלשון המקרא יש מילים רבות שמתארות כישרונות אינטלקטואליים שונים. אחת ממילים אלה היא בינה . לדעתי, המשמעות הייחודית של ה"בינה" היא - הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות. פירוש זה מתאים לדברי רש"י על הפסוק ( שמות לא3 ): " ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה ): ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה: חכמה = מה שאדם שומע מאחרים ולמד; תבונה - מבין דבר מליבו מתוך דברים שלמד; דעת = רוח הקודש. תבונה היא דבר שאדם מפיק ומוציא מתוך ליבו (בניגוד לחכמה - שאותה הוא מוצא): * ג13 : אשרי אדם מצא חכמה, ואדם יפיק תבונה

dcterms:subject

n10: n11:

n3:

משלי ז4 משלי כח16 משלי ז7 משלי ח14 משלי כא30 ישעיהו כט24 משלי כט19 משלי ל2-3 משלי ב11 משלי ה1 משלי כג4 ישעיהו יא2 משלי כח2 משלי ד1 משלי יד6 משלי יח2 ישעיהו לג19 משלי ט6 משלי כח11 ישעיהו כט14 משלי ח9 משלי ב6 משלי כג23 משלי כח5 משלי כד12 משלי ב3 משלי יד29 משלי כט7 ישעיהו מ14 משלי כ24

n4:

לכן הנני יוסף להפליא את העם הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבניו תסתתר אנשי רע לא יבינו משפט ומבקשי ה' יבינו כל אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה' ארך אפים רב תבונה, וקצר רוח מרים אולת נגיד חסר תבונות ורב מעשקות שנאי בצע יאריך ימים כי בער אנוכי מאיש, ולא בינת אדם לי. ולא למדתי חכמה, ודעת קדשים אדע חכמה = מה שאדם שומע מאחרים ולמד; תבונה - מבין דבר מליבו מתוך דברים שלמד; דעת = רוח הקודש אמת קנה ואל תמכר, חכמה ומוסר ובינה וידעו תעי רוח בינה ורוגנים ילמדו לקח שמעו בנים מוסר אב, והקשיבו לדעת בינה לא יחפץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו מזמה תשמר עליך, תבונה תנצרכה אמר לחכמה אחתי את, ומדע לבינה תקרא כי ה' יתן חכמה, מפיו דעת ותבונה אל תיגע להעשיר, מבינתך חדל בקש לץ חכמה ואין, ודעת לנבון נקל בדברים לא יוסר עבד כי יבין ואין מענה כי תאמר הן לא ידענו זה הלא תכן לבות הוא יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו לי עצה ותושיה, אני בינה לי גבורה בני! לחכמתי הקשיבה, לתבונתי הט אזנך ידע צדיק דין דלים רשע לא יבין דעת חכם בעיניו איש עשיר, ודל מבין יחקרנו כי אם לבינה תקרא לתבונה תתן קולך ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה' את מי נועץ ויבינהו וילמדהו בארח משפט וילמדהו דעת ודרך תבונות יודיענו עזבו פתאים וחיו, ואשרו בדרך בינה וארא בפתאים אבינה בבנים נער חסר לב בפשע ארץ רבים שריה, ובאדם מבין ידע כן יאריך את עם נועז לא תראה עם עמקי שפה משמוע נלעג לשון אין בינה כלם נכחים למבין וישרים למצאי דעת מה' מצעדי גבר ואדם מה יבין דרכו

n6:wikiPageUsesTemplate

n7: n8: n12: n13: n16:

n14:

mfrj

n15:abstract

תגובה ל: בינ1 שנכתבה ב13:40:25 29.07.2005 בלשון המקרא יש מילים רבות שמתארות כישרונות אינטלקטואליים שונים. אחת ממילים אלה היא בינה . לדעתי, המשמעות הייחודית של ה"בינה" היא - הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות. פירוש זה מתאים לדברי רש"י על הפסוק ( שמות לא3 ): " ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה ): ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה: חכמה = מה שאדם שומע מאחרים ולמד; תבונה - מבין דבר מליבו מתוך דברים שלמד; דעת = רוח הקודש. בספר משלי, הנבונים משתמשים בעיקר בלב= מקום המחשבות (בניגוד לחכמים - שמשתמשים בעיקר באיברי השמיעה והדיבור); ע"ע חכמים, נבונים ואיברי גופם , שני פסוקים על מים עמוקים . תבונה היא דבר שאדם מפיק ומוציא מתוך ליבו (בניגוד לחכמה - שאותה הוא מוצא): * ג13 : אשרי אדם מצא חכמה, ואדם יפיק תבונה כדי להסיק מסקנות נכונות ולא לטעות, דרושה דעת ה' - אהבת ה' - עשיית כל המעשים לשם ה' בלבד- ע"ע חכמה, בינה, יראה, אהבה ; ודרושים גם ימים ארוכים - ימים שמנצלים אותם היטב לפיתוח הכישרונות השכליים - ע"ע ואורך ימים תבונה . מהשוואה בין פסוקי החכמה לבין פסוקי הבינה נראה, שהחכמה נחשבת לכישרון יסודי ומוקדם יותר - קודם צריך ללמוד חכמה מאחרים, ורק אחר-כך להשתמש בבינה כדי להסיק מסקנות חדשות; ע"ע חכמה, בינה, דעת ויצירה , שני שלבים בלימוד . הבינה היא כישרון מתקדם יותר - מי שהגיע לשלב הבינה, משיג גם את החכמה ; ע' גם מה מרוויחים משתיקה . הבינה עוזרת לאדם להינצל מגברים רמאים (בעוד שאהבת החכמה עוזרת לאדם להינצל מנשים מפתות); ע"ע רעיו של הבן .