This HTML5 document contains 16 embedded RDF statements represented using HTML+Microdata notation.

The embedded RDF content will be recognized by any processor of HTML5 Microdata.

Subject Item

n2:

rdfs:label

חנט

rdfs:comment

השורש "חנט" מופיע בתנ"ך בשלושה הקשרים: א. תהליך שהיו המצרים הקדמונים עושים על-מנת לשמר את גופות המתים: * בראשית נ2-3 : " ויצו יוסף את עבדיו את הרפאים לחנט את אביו, ויחנטו הרפאים את ישראל . וימלאו לו ארבעים יום, כי כן ימלאו ימי החנטים, ויבכו אתו מצרים שבעים יום " * (בראשית נ26): וימת יוסף בן מאה ועשר שנים ויחנטו אתו ויישם בארון במצרים ב. שלב בהתפתחות של עצי פרי באביב: ג. שרשן של המילה חִטָּה או חִטִּים; בארמית קל לראות שהשורש הוא חנט: בעברית, האות נ נדמתה לאות ט שאחריה, וקיבלנו: "חִטְטִים", או בקיצור "חִטִּים". מהו הקשר בין כל המשמעויות? *

dcterms:subject

n12: n15:

n7:

שיר השירים ב13 עזרא ז22 בראשית נ26

n3:

וימת יוסף בן מאה ועשר שנים ויחנטו אתו ויישם בארון במצרים עד כסף ככרין מאה, ועד חנטין כרין מאה, ועד חמר בתין מאה, ועד בתין משח מאה, ומלח די לא כתב התאנה חנטה פגיה, והגפנים סמדר נתנו ריח; קומי לכי רעיתי יפתי ולכי לך

n4:wikiPageUsesTemplate

n5: n6: n8: n13: n14:

n10:abstract

השורש "חנט" מופיע בתנ"ך בשלושה הקשרים: א. תהליך שהיו המצרים הקדמונים עושים על-מנת לשמר את גופות המתים: * בראשית נ2-3 : " ויצו יוסף את עבדיו את הרפאים לחנט את אביו, ויחנטו הרפאים את ישראל . וימלאו לו ארבעים יום, כי כן ימלאו ימי החנטים, ויבכו אתו מצרים שבעים יום " * (בראשית נ26): וימת יוסף בן מאה ועשר שנים ויחנטו אתו ויישם בארון במצרים ב. שלב בהתפתחות של עצי פרי באביב: * (שיר השירים ב13): התאנה חנטה פגיה, והגפנים סמדר נתנו ריח; קומי לכי רעיתי יפתי ולכי לך * שלב זה נזכר גם בתלמוד, ויש לו חשיבות הלכתית - זה השלב שקובע, לגבי רוב פירות העצים, לאיזו שנה הם שייכים, לעניין מעשרות ולעניין שמיטה. למשל, תאנים שחנטו בשנה השישית, מותרים במסחר כרגיל בשנה השביעית, גם אם נקטפו בשביעית; אבל תאנים שחנטו בשביעית הם קדושים ומותר אך ורק לאכלם, גם אם נקטפו בשמינית. ג. שרשן של המילה חִטָּה או חִטִּים; בארמית קל לראות שהשורש הוא חנט: * עזרא ו9 : " ... חנטין , מלח, חמר ומשח, כמאמר כהניא די בירושלם, להוא מתיהב להם יום ביום די לא שלו " * (עזרא ז22): עד כסף ככרין מאה, ועד חנטין כרין מאה, ועד חמר בתין מאה, ועד בתין משח מאה, ומלח די לא כתב בעברית, האות נ נדמתה לאות ט שאחריה, וקיבלנו: "חִטְטִים", או בקיצור "חִטִּים". מהו הקשר בין כל המשמעויות? 1. ע"פ שבי"ל, המשמעות היסודית היא קישוי: תהליך החניטה מקשה את גווית המת ועוזר לה להשתמר; התאנה חנטה פגיה בתחילת האביב, כאשר פירותיה עדיין קשים; וגרעיני החיטה הם קשים לאורך כל השנה. 2. ע"פ רש"ר הירש, המשמעות היסודית היא בישום: תהליך החניטה כולל טיפול בבשמים; התאנה חנטה פגיה כאשר פירותיה מתחילים לתת ריח (ואת הקשר לחיטה לא הבנתי). 3. ייתכן שהמשמעות היסודית היא עטיפה: תהליך החניטה כולל עטיפה בתכריכים רבים (כפי שניתן לראות בתצלומים של מומיות מצריות); התאנה חנטה פגיה כאשר הפירות עטופים בעלי הכותרת של הפרחים; וגרעיני החיטה עטופים בקליפות ובמוץ. 4. וייתכן שהמשמעות היסודית היא גרעין וזרע: תהליך החניטה נקרא כך, אולי מתוך אמונה שגופו של הנפטר הוא הזרע שממנו יצמח הנפטר ויקום לתחיה; התאנה חנטה פגיה כאשר הפירות כבר ראויים לתת זרע (זה אחד הפירושים ההלכתיים למושג "חנטה"); והחיטה, כמובן, כולה גרעינים. *