This HTML5 document contains 30 embedded RDF statements represented using HTML+Microdata notation.

The embedded RDF content will be recognized by any processor of HTML5 Microdata.

PrefixNamespace IRI
dctermshttp://purl.org/dc/terms/
n5http://dbkwik.webdatacommons.org/ontology/
n3http://dbkwik.webdatacommons.org/resource/rJ03XNerlDZcEt9VSH3esw==
n11http://dbkwik.webdatacommons.org/resource/wGIociUnfEI_Nx1QW1K31g==
n6http://dbkwik.webdatacommons.org/resource/20JiKDt5K_tKz2tpfckXCw==
n7http://dbkwik.webdatacommons.org/he.judaism/property/
rdfshttp://www.w3.org/2000/01/rdf-schema#
n2http://dbkwik.webdatacommons.org/resource/cLo1Ed2DeF-0MgKHih6Hhg==
n10http://dbkwik.webdatacommons.org/resource/5kkGci9JqlOCY9V-xqb9WA==
n8http://dbkwik.webdatacommons.org/resource/o1P9B0Bvu3qDhJlhPj8kMw==
n16http://dbkwik.webdatacommons.org/resource/uachm6cYmSG3xpC_1rZrxw==
rdfhttp://www.w3.org/1999/02/22-rdf-syntax-ns#
xsdhhttp://www.w3.org/2001/XMLSchema#
n14http://dbkwik.webdatacommons.org/resource/FnJXdC48YqNztLqT9duUZg==
n12http://dbkwik.webdatacommons.org/resource/kqa2_-Gqnb5CmXfslv4Vzw==
n13http://dbkwik.webdatacommons.org/resource/VgWngzqMAKoQF0Q_a-2Eig==
n9http://dbkwik.webdatacommons.org/resource/VHv7zgsQHFIv3f7OK9ivOQ==
Subject Item
n2:
rdfs:label
אורח
rdfs:comment
בלשון ימינו, אורח הוא חבר או קרוב שאנחנו מזמינים לבקר בביתנו; בלשון המקרא, המילה "אורח" (הנכתבת תמיד בכתיב חסר "אֹרֵחַ"), באה מהמילה אֹרַח, שמשמעה דֶרֶך; אֹרֵחַ הוא אדם שהולך בדרך - עובר אורח*: * (ירמיהו ט1): מי יתנני במדבר מלון ארחים ...= מקום-לינה לעוברי-דרכים. * (שופטים יט17): וישא עיניו, וירא את האיש הארח ברחב העיר, ויאמר האיש הזקן 'אנה תלך ומאין תבוא?'= ראה את האיש ההולך בדרך ברחוב העיר. * (שמואל ב יב4): ויבא הלך לאיש העשיר, ויחמל לקחת מצאנו ומבקרו לעשות לארח הבא לו...= לעשות להולך-הדרך שבא אל ביתו * (ירמיהו יד8): מקוה ישראל, מושיעו בעת צרה! למה תהיה כגר בארץ, וכארח נטה ללון?= למה תתעלם מהצרות הבאות עלינו, כאילו שאתה רק עובר כאן בדרך למקום אחר? * (איוב לא32): בחוץ לא ילין גר, דלתי לארח אפתח= לאדם שעובר בדרך.
dcterms:subject
n16:
n6:
איוב לד8 שמואל ב יב4 ירמיהו ט1 בראשית לז25 ירמיהו יד8 איוב לא32 שופטים ה6 שופטים יט17 ישעיהו כא13
n3:
משא בערב: ביער בערב תלינו ארחות דדנים בחוץ לא ילין גר, דלתי לארח אפתח וארח לחברה עם פעלי און, וללכת עם אנשי רשע מקוה ישראל, מושיעו בעת צרה! למה תהיה כגר בארץ, וכארח נטה ללון? הכנסת אורחים בימי שמגר בן ענת בימי יעל חדלו ארחות, והלכי נתיבות ילכו ארחות עקלקלות וישא עיניו, וירא את האיש הארח ברחב העיר, ויאמר האיש הזקן 'אנה תלך ומאין תבוא?' ויבא הלך לאיש העשיר, ויחמל לקחת מצאנו ומבקרו לעשות לארח הבא לו... וישבו לאכל לחם, וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד, וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט, הולכים להוריד מצרימה מי יתנני במדבר מלון ארחים ...
n7:wikiPageUsesTemplate
n8: n9: n11: n12: n13: n14:
n10:
mfrj
n5:abstract
בלשון ימינו, אורח הוא חבר או קרוב שאנחנו מזמינים לבקר בביתנו; בלשון המקרא, המילה "אורח" (הנכתבת תמיד בכתיב חסר "אֹרֵחַ"), באה מהמילה אֹרַח, שמשמעה דֶרֶך; אֹרֵחַ הוא אדם שהולך בדרך - עובר אורח*: * (ירמיהו ט1): מי יתנני במדבר מלון ארחים ...= מקום-לינה לעוברי-דרכים. * (שופטים יט17): וישא עיניו, וירא את האיש הארח ברחב העיר, ויאמר האיש הזקן 'אנה תלך ומאין תבוא?'= ראה את האיש ההולך בדרך ברחוב העיר. * (שמואל ב יב4): ויבא הלך לאיש העשיר, ויחמל לקחת מצאנו ומבקרו לעשות לארח הבא לו...= לעשות להולך-הדרך שבא אל ביתו * (ירמיהו יד8): מקוה ישראל, מושיעו בעת צרה! למה תהיה כגר בארץ, וכארח נטה ללון?= למה תתעלם מהצרות הבאות עלינו, כאילו שאתה רק עובר כאן בדרך למקום אחר? * (איוב לא32): בחוץ לא ילין גר, דלתי לארח אפתח= לאדם שעובר בדרך. גם מצוות הכנסת אורחים, הנזכרת בדברי חז"ל, אין עניינה להזמין קרובים או חברים לבקר בביתנו, אלא להביא על ביתנו עוברי אורח, למנוחה והתרעננות. המילה "אורֵח" היא למעשה צורת הבינוני של הפועל "ארח" בבניין קל; פועל זה נמצא בתנ"ך פעם אחת, בביטוי "ארח לחברה": * (איוב לד8): וארח לחברה עם פעלי און, וללכת עם אנשי רשע= הלך בדרך בחברתם של פועלי אוון. למילה "אורח" יש גם צורת נקבה - "אורחה" - שמשמעה "קבוצה של אורחים", "קבוצה של אנשים שעוברים בדרך": * (בראשית לז25): וישבו לאכל לחם, וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד, וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט, הולכים להוריד מצרימה * (שופטים ה6): בימי שמגר בן ענת בימי יעל חדלו ארחות, והלכי נתיבות ילכו ארחות עקלקלות- ה"ארחות" הראשונות הן "קבוצות של עוברי דרכים" (צורת נקבה של אֹרֵחַ), וה"ארחות" השניות הן "דרכים" (צורת נקבה של אֹרַח): בימי שמגר ויעל נפסקו הקבוצות של עוברי דרכים, ואנשים שבכל-זאת רצו ללכת, היו צריכים ללכת בדרכים עקלקלות. * (ישעיהו כא13): משא בערב: ביער בערב תלינו ארחות דדנים *