This HTML5 document contains 23 embedded RDF statements represented using HTML+Microdata notation.

The embedded RDF content will be recognized by any processor of HTML5 Microdata.

Subject Item

n2:

rdfs:label

ערמה

rdfs:comment

תגובה ל: ערמ1 שנכתבה ב07:52:24 17.07.2005 בלשון המקרא יש מילים רבות המציינות כישרונות אינטלקטואליים שונים, כמו "חכמה", "בינה", "דעת". אחת ממילים אלה היא ערמה , ונראה שמשמעותה היא "היכולת לפתות ולהטעות", כמו בפסוקים: בפסוקים אלה, לערמה יש משמעות שלילית; אך בספרי החכמה (בעיקר ספר משלי), הערמה נחשבת לכישרון חיובי, והסיבה לכך היא, שספר משלי בא ללמד את הנערים איך להינצל מפיתויים ומהטעיות, וכדי שיוכלו להינצל מהם - הם צריכים להכיר אותם. ע"ׂע: עורמה ומזימה - מתי זה טוב : אחד הטיפוסים בספר משלי הוא הערום ; הוא יודע להטעות ולהסתיר דברים שצריך להסתיר, למשל:

dcterms:subject

n6: n13:

n7:

יהושע ט4 איוב ה12 איוב טו5 בראשית ג1 איוב ה13 שמואל א כג22

n11:

והנחש היה ערום מכל חית השדה, אשר עשה ה' אלהים ויאמר אל האשה אף כי אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן לכד חכמים בערמם ועצת נפתלים נמהרה כי יאלף עונך פיך ותבחר לשון ערומים מפר מחשבות ערומים ולא תעשינה ידיהם תושיה ויעשו גם המה בערמה, וילכו ויצטירו ויקחו שקים בלים לחמוריהם ונאדות יין בלים ומבקעים ומצררים לכו נא הכינו עוד ודעו וראו את מקומו אשר תהיה רגלו מי ראהו שם כי אמר אלי ערום יערם הוא

n3:wikiPageUsesTemplate

n4: n9: n10: n12: n14: n16:

n15:abstract

תגובה ל: ערמ1 שנכתבה ב07:52:24 17.07.2005 בלשון המקרא יש מילים רבות המציינות כישרונות אינטלקטואליים שונים, כמו "חכמה", "בינה", "דעת". אחת ממילים אלה היא ערמה , ונראה שמשמעותה היא "היכולת לפתות ולהטעות", כמו בפסוקים: 1. * (בראשית ג1): והנחש היה ערום מכל חית השדה, אשר עשה ה' אלהים ויאמר אל האשה אף כי אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן- הנחש פיתה את חוה; 2. * (יהושע ט4): ויעשו גם המה בערמה, וילכו ויצטירו ויקחו שקים בלים לחמוריהם ונאדות יין בלים ומבקעים ומצררים- הגבעונים הטעו את בני ישראל ופיתו אותם לכרות עמם ברית; 3. * (שמואל א כג22): לכו נא הכינו עוד ודעו וראו את מקומו אשר תהיה רגלו מי ראהו שם כי אמר אלי ערום יערם הוא- שאול אומר לזיפים, שיחקרו היטב היכן נמצא דוד, כי דוד יודע להטעות, וייתכן שהוא מטעה אותם; 4. * ואולי גם כאן: (שמות כא14): וכי יזד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות בפסוקים אלה, לערמה יש משמעות שלילית; אך בספרי החכמה (בעיקר ספר משלי), הערמה נחשבת לכישרון חיובי, והסיבה לכך היא, שספר משלי בא ללמד את הנערים איך להינצל מפיתויים ומהטעיות, וכדי שיוכלו להינצל מהם - הם צריכים להכיר אותם. ע"ׂע: עורמה ומזימה - מתי זה טוב : 1. * משלי א4: לתת לפתאים ערמה, לנער דעת ומזמה - אחת ממטרותיו של ספר משלי היא, ללמד את הפתיים (המתפתים בקלות) את סודות הערמה, שיידעו איך אנשים מנסים לפתות ולהטעות אותם, ולא יפלו ברשתם. 2. * ח5: הבינו פתאים ערמה, וכסילים הבינו לב ( פירוט ). 3. * ח12: אני חכמה שכנתי ערמה , ודעת מזמות אמצא - החכמה מתפארת בקשריה עם הערמה - החכמה עוזרת לאדם להכיר את תחבולות ההטעיה והפיתוי ולהיזהר מהן. 4. * יט25: לץ תכה ופתי יערם, והוכיח לנבון יבין דעת - כשמכים את הלץ (= הלועג והמזלזל), הפתי מקבל ערמה - הוא לומד שצריך להיזהר מאנשים כמו אותו לץ, שלועגים לדברי חכמה, ולא להאמין להם (לפירוט ע' לץ - פתי ). 5. * טו5 : אויל ינאץ מוסר אביו, ושמר תוכחת יערם אחד הטיפוסים בספר משלי הוא הערום ; הוא יודע להטעות ולהסתיר דברים שצריך להסתיר, למשל: 1. * יב16: אויל ביום יודע כעסו, וכסה קלון ערום - הוא מסתיר את כעסו, כדי שלא יתבזה ( פירוט ) 2. * יב23: אדם ערום כסה דעת, ולב כסילים יקרא אולת - הוא מסתיר את הדברים שהוא יודע, כדי שלא כולם יידעו אותם ( פירוט ) ומכיוון שהוא יודע להטעות ולפתות - הוא מכיר את כל ה"טריקים" שמשתמשים בהם כדי לפתות אנשים, וכך הוא יודע גם להיזהר מהם: 1. * יד8: חכמת ערום הבין דרכו, ואולת כסילים מרמה; יד15: פתי יאמין לכל דבר, וערום יבין לאשרו - הערום מבין את הדרך שהוא הולך בה, ואינו נותן לאנשים לרמות ולפתות אותו ( פירוט ). 2. * יד18: נחלו פתאים אולת, וערומים יכתרו דעת - הערום מקיף את הדעת מכל הכיוונים כדי שלא לטעות ( פירוט ). 3. * כב3 / כז12: ערום ראה רעה ויסתר/נסתר, ופתיים/פתאים עברו ו/נענשו - הערום לומד מטעויות של אחרים, כך קשה יותר להטעות אותו ( פירוט ) 4. * יג16: כל ערום יעשה בדעת, וכסיל יפרש אולת ( פירוט ) 5. * לץ תכה - ופתי יערים... - ע"ע [ לץ - פתי. ]