This HTML5 document contains 10 embedded RDF statements represented using HTML+Microdata notation.

The embedded RDF content will be recognized by any processor of HTML5 Microdata.

PrefixNamespace IRI
dctermshttp://purl.org/dc/terms/
n4http://dbkwik.webdatacommons.org/ontology/
n6http://dbkwik.webdatacommons.org/resource/wGIociUnfEI_Nx1QW1K31g==
n10http://dbkwik.webdatacommons.org/resource/HOYQOzbsAakRkt_wzuy2mw==
n11http://dbkwik.webdatacommons.org/resource/U9UFLdr0jHdlhN4Hg6gp6w==
n5http://dbkwik.webdatacommons.org/he.judaism/property/
rdfshttp://www.w3.org/2000/01/rdf-schema#
n13http://dbkwik.webdatacommons.org/resource/4ec1kPzSjgVeeCBKRT5fsw==
n7http://dbkwik.webdatacommons.org/resource/VroGtmIkj7h6AI8JCeAYPA==
n12http://dbkwik.webdatacommons.org/resource/o1P9B0Bvu3qDhJlhPj8kMw==
rdfhttp://www.w3.org/1999/02/22-rdf-syntax-ns#
n2http://dbkwik.webdatacommons.org/resource/hUH8S2h6xYduoS8D-Ukpew==
xsdhhttp://www.w3.org/2001/XMLSchema#
n8http://dbkwik.webdatacommons.org/resource/kqa2_-Gqnb5CmXfslv4Vzw==
Subject Item
n2:
rdfs:label
למה חג הסוכות נזכר פעמיים
rdfs:comment
תגובה ל: ויקרא כג שנכתבה ב16:18:45 13.10.2004 פרק כג בספר ויקרא מסכם את כל החגים בלוח השנה היהודי - פסח, שבועות, ראש השנה, יום כיפור וסוכות. למרבה הפלא, חג הסוכות נזכר פעמיים: 1. * כג34-36: בחמשׁה עשׂר יום לחדשׁ השׁביעי הזה חג הסכות שׁבעת ימים לה'. ביום הראשׁון מקרא-קדשׁ כל-מלאכת עבדה לא תעשׂו. שׁבעת ימים תקריבו אשׁה לה' ביום השׁמיני מקרא-קדשׁ יהיה לכם והקרבתם אשׁה לה' עצרת הוא כל-מלאכת עבדה לא תעשׂו. גם היום הראשון וגם היום השמיני נקראים חג הסוכות, אך לא מוסברת משמעות השם. שני הימים נקראים מקראי קודש. החלק כולל רק את האיסורים של מלאכה ומצוות הבאת הקורבנות. 1. * באמצע, בין שתי ההזכרות של חג הסוכות, מופיעים פסוקי-חתימה (כג 37-38): אלה מועדי ה' אשׁר-תקראו אתם מקראי קדשׁ להקריב אשׁה לה' עלה ומנחה זבח ונסכים דבר-יום ביומו. מלבד שׁבתת ה' ומלבד מתנותיכם ומלבד כל-נדריכם ומלבד כל-נדב
dcterms:subject
n10: n11: n13:
n5:wikiPageUsesTemplate
n6: n7: n8: n12:
n4:abstract
תגובה ל: ויקרא כג שנכתבה ב16:18:45 13.10.2004 פרק כג בספר ויקרא מסכם את כל החגים בלוח השנה היהודי - פסח, שבועות, ראש השנה, יום כיפור וסוכות. למרבה הפלא, חג הסוכות נזכר פעמיים: 1. * כג34-36: בחמשׁה עשׂר יום לחדשׁ השׁביעי הזה חג הסכות שׁבעת ימים לה'. ביום הראשׁון מקרא-קדשׁ כל-מלאכת עבדה לא תעשׂו. שׁבעת ימים תקריבו אשׁה לה' ביום השׁמיני מקרא-קדשׁ יהיה לכם והקרבתם אשׁה לה' עצרת הוא כל-מלאכת עבדה לא תעשׂו. גם היום הראשון וגם היום השמיני נקראים חג הסוכות, אך לא מוסברת משמעות השם. שני הימים נקראים מקראי קודש. החלק כולל רק את האיסורים של מלאכה ומצוות הבאת הקורבנות. 1. * באמצע, בין שתי ההזכרות של חג הסוכות, מופיעים פסוקי-חתימה (כג 37-38): אלה מועדי ה' אשׁר-תקראו אתם מקראי קדשׁ להקריב אשׁה לה' עלה ומנחה זבח ונסכים דבר-יום ביומו. מלבד שׁבתת ה' ומלבד מתנותיכם ומלבד כל-נדריכם ומלבד כל-נדבתיכם אשׁר תתנו לה'.. 1. * ולאחר פסוקי החתימה, שוב נזכר חג הסוכות (כג 39-43): אך בחמשׁה עשׂר יום לחדשׁ השׁביעי באספכם את-תבואת הארץ תחגו את-חג-ה' שׁבעת ימים ביום הראשׁון שׁבתון וביום השׁמיני שׁבתון. ולקחתם לכם ביום הראשׁון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ-עבת וערבי-נחל ושׂמחתם לפני ה' אלהיכם שׁבעת ימים. וחגתם אתו חג לה' שׁבעת ימים בשׁנה חקת עולם לדרתיכם בחדשׁ השׁביעי תחגו אתו. בסכת תשׁבו שׁבעת ימים כל-האזרח בישׂראל ישׁבו בסכת. למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושׁבתי את-בני ישׂראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אני ה' אלהיכם. כאן מתייחסים לשני הימים אלה כחג לה' – אך מקשרים את החג עם תקופת האסיף. שני הימים נקראים שבתון. מופיעות המצוות הייחודיות לסוכות – ארבעת המינים ובנית סוכה. כמה הסברים הוצעו לתופעה זו: