This HTML5 document contains 11 embedded RDF statements represented using HTML+Microdata notation.

The embedded RDF content will be recognized by any processor of HTML5 Microdata.

PrefixNamespace IRI
dctermshttp://purl.org/dc/terms/
n7http://dbkwik.webdatacommons.org/ontology/
n10http://dbkwik.webdatacommons.org/resource/gw1MfjTu8I7MoBQ4L3RaFw==
n5http://dbkwik.webdatacommons.org/resource/wGIociUnfEI_Nx1QW1K31g==
n13http://dbkwik.webdatacommons.org/resource/QmiNPDmL2QhQDSmgDSlkHQ==
n4http://dbkwik.webdatacommons.org/he.judaism/property/
rdfshttp://www.w3.org/2000/01/rdf-schema#
n2http://dbkwik.webdatacommons.org/resource/jwGYIkZSp3GDDzKsCS5W6w==
n12http://dbkwik.webdatacommons.org/resource/BnswEXbYwrX1A4_fq2eXtw==
n6http://dbkwik.webdatacommons.org/resource/o1P9B0Bvu3qDhJlhPj8kMw==
rdfhttp://www.w3.org/1999/02/22-rdf-syntax-ns#
n14http://dbkwik.webdatacommons.org/resource/WsGEzax6_sSfS721dOsKFw==
n9http://dbkwik.webdatacommons.org/resource/miBIymXyGrhNBUI1zKtrcw==
xsdhhttp://www.w3.org/2001/XMLSchema#
n11http://dbkwik.webdatacommons.org/resource/Ksibkp7mJCcXZYgNYbkobg==
Subject Item
n2:
rdfs:label
טרפה ונבלה
rdfs:comment
בספר שמות ובספר דברים יש שני פסוקים מקבילים שעוסקים בבשר האסור באכילה: * שמות כב30: "ואנשי קודש תהיון לי; ובשר בשדה טריפה לא תאכלו, לכלב תשליכון אותו ": פסוק זה מדבר עלטריפה - חיה שנטרפה, נדרסה, נפצעה או חלתה, ועדיין לא מתה, אך היא בוודאי תמות בקרוב מפצעיה (ע' רמב"ם, הלכות מאכלות אסורות פרק ד הלכה ה והלאה ). * דברים יד21: "לא תאכלו כל נבילה לגר אשר בשעריך תיתננה ואכלה, או מכור לנוכרי --כי עם קדוש אתה, לה' אלוהיך... ": פסוק זה מדבר עלנבילה - חיה שמתה באופן טבעי (או לא טבעי), ולא נשחטה בשחיטה כשרה (ע' שם, הלכה א והלאה ). [הפסוקים מקבילים - ע' " המצוות שאחרי 10 הדברות "].
dcterms:subject
n9: n10: n11: n12: n13:
n4:wikiPageUsesTemplate
n5: n6: n14:
n7:abstract
בספר שמות ובספר דברים יש שני פסוקים מקבילים שעוסקים בבשר האסור באכילה: * שמות כב30: "ואנשי קודש תהיון לי; ובשר בשדה טריפה לא תאכלו, לכלב תשליכון אותו ": פסוק זה מדבר עלטריפה - חיה שנטרפה, נדרסה, נפצעה או חלתה, ועדיין לא מתה, אך היא בוודאי תמות בקרוב מפצעיה (ע' רמב"ם, הלכות מאכלות אסורות פרק ד הלכה ה והלאה ). * דברים יד21: "לא תאכלו כל נבילה לגר אשר בשעריך תיתננה ואכלה, או מכור לנוכרי --כי עם קדוש אתה, לה' אלוהיך... ": פסוק זה מדבר עלנבילה - חיה שמתה באופן טבעי (או לא טבעי), ולא נשחטה בשחיטה כשרה (ע' שם, הלכה א והלאה ). [הפסוקים מקבילים - ע' " המצוות שאחרי 10 הדברות "]. הפסוקים לא רק קובעים שאסור לאכול טריפות ונבילות, אלא גם קובעים מה יש לעשות בבשר טריפות ונבילות: * בשרטריפה יש להשליךלכלב - כי בשר של חיה שנטרפה עלול להכיל רעלים, זיהומים וחיידקים שאדם אינו מסוגל להבחין בהם, וזה עלול להיות מסוכן לאדם, ולכן הוא ראוי רק למאכל כלב. * בשרנבילה יש לתתלגר (בחינם) או למכורלנכרי - כי בשר של נבילה, בדרך-כלל, ראוי למאכל אדם; בני-ישראל לא אוכלים אותו כי הוא לא נשחט בשחיטה כשרה, אך הוא עדיין לא רעיל ולא מסוכן לאדם. מכאן אפשר ללמוד, שאין זה ראוי להשליך לחיות דברי-מאכל הראויים למאכל אדם, גם אם אנחנו לא אוכלים אותם מסיבה כלשהי.