This HTML5 document contains 17 embedded RDF statements represented using HTML+Microdata notation.

The embedded RDF content will be recognized by any processor of HTML5 Microdata.

Subject Item

n2:

rdfs:label

החשיבות הבטחונית של המזון

rdfs:comment

במלחמת מכמש, מלחמתו הראשונה של שאול נגד הפלשתים, היתה לשאול בעיה: הוא לא הצליח לגייס אנשים ונשאר עם 600 איש בלבד (שמ"א יג 15). זה מאד מוזר, כי רק לפני שני פרקים, במלחמה נגד עמון (שמ"א יא 8), הוא הצליח לגייס 330000 איש (ראו גיוס לצבא )! מה גרם לשינוי העצום במספר החיילים? ועוד שאלה: בשמ"א יג נראה שהפלשתים שולטים בארץ, כמו שכתוב (שמ"א יג 19):וחרש לא יימצא בכל ארץ ישראל, כי אמרו פלשתים פן יעשו העברים חרב או חנית. אבל בשמ"א ז, לאחר נצחונם של ישראל במלחמת אבן-העזר השניה, כתוב: וייכנעו הפלשתים ולא יספו עוד לבוא בגבול ישראל... כל ימי שמואל. אז איך פתאום הצליחו הפלשתים להשתלט על הארץ?

dcterms:subject

n4: n6: n9: n10: n11: n13: n15: n16: n19:

n7:wikiPageUsesTemplate

n8: n12: n14: n17: n20:

n5:abstract

במלחמת מכמש, מלחמתו הראשונה של שאול נגד הפלשתים, היתה לשאול בעיה: הוא לא הצליח לגייס אנשים ונשאר עם 600 איש בלבד (שמ"א יג 15). זה מאד מוזר, כי רק לפני שני פרקים, במלחמה נגד עמון (שמ"א יא 8), הוא הצליח לגייס 330000 איש (ראו גיוס לצבא )! מה גרם לשינוי העצום במספר החיילים? ועוד שאלה: בשמ"א יג נראה שהפלשתים שולטים בארץ, כמו שכתוב (שמ"א יג 19):וחרש לא יימצא בכל ארץ ישראל, כי אמרו פלשתים פן יעשו העברים חרב או חנית. אבל בשמ"א ז, לאחר נצחונם של ישראל במלחמת אבן-העזר השניה, כתוב: וייכנעו הפלשתים ולא יספו עוד לבוא בגבול ישראל... כל ימי שמואל. אז איך פתאום הצליחו הפלשתים להשתלט על הארץ? אפשר לפרש, שבמילים "כל ימי שמואל" הכוונה לא לכל ימי חייו של שמואל אלא לכל ימי שלטונו, כלומר – לתקופה שלפני המלכת שאול. אבל זה עדיין לא מסביר איך הפלשתים השתלטו על ישראל – מה גרם לשינוי? דבר דומה לזה קרה גם אצל אחאב מלך ישראל: במל"א יח נראה שאחאב הוא מלך אדיר, ששולט בכל האזור, כמו שאומר עובדיה (מל"א יח 10): חי ה' א-לוהיך, אם יש גוי וממלכה אשר לא שלח אדוני שם לבקשך... והשביע את הממלכה ואת הגוי.... כך נראה גם ממקורות חיצוניים: בכתובת קרקר (נדמה לי) מסופר שלאחאב היה צבא עצום של 2000 מרכבות – הצבא החזק ביותר באזור. ורק שני פרקים אחר-כך (במל"א כ) נראה שאחאב הוא מלך חלש – הוא נכנע ללא תנאי לדרישות של מלך ארם, וגם הצבא שלו קטן מאד – רק 7000 איש (מל"א כ 15)! מה גרם לשינוי הזה? נראה לי, שהשינוי הזה קשור לאוכל. בימי אליהו היה רעב כבד במשך 3 שנים (מל"א יח 1) (כנראה שהמשפט שאמר עובדיה במל"א יח 10 נאמר על התקופה שלפני הרעב). אנחנו, תודה לה', לא יודעים מה זה רעב. אבל אנחנו יכולים לתאר לעצמנו, שאנשים שאין להם אוכל – בוודאי גם אין להם מוטיבציה גבוהה לבוא להתגייס. גם אם הם היו באים להתגייס – הרופא בוודאי היה שולח אותם הביתה עם "גימלים", אחרי שהיה רואה את האיברים המצומקים שלהם... כשיש רעב הצבא מתפורר, ולאויבים אין שום בעיה להשתלט על ישראל. ייתכן שזה מה שקרה גם בימי שאול. לאחר המלכת שאול בגלגל (שמ"א יב 17), ה' כעס על ישראל על כך שביקשו מלך, והוריד להם גשם בימי הקציר. גשם בימי הקציר הוא דבר הרסני: הוא סוחף את היבול שנקצר בשדות ומשאיר את האיכרים בלי אוכל לשנה הקרובה, כמו שכתוב במשלי (כח 3): ... מטר סוחף - ואין לחם (לכן בנ"י נבהלו וביקשו משמואל: " התפלל בעד עבדיך אל ה' א-להיך ואל נמות"; ראו גם מושלים ומשקעים ). לכן בשנה הבאה היה רעב בארץ, והפלשתים ניצלו את המצב והשתלטו על ישראל. ייתכן שזה מסביר גם למה היו עברים שהצטרפו לפלשתים (שמ"א יד 21) – הם פשוט רצו אוכל. וייתכן שזה מסביר גם למה שאול השביע את העם שלא יאכלו: שאול ידע כמה בנ"י רעבים, והוא חשש, שברגע שיראו אוכל – הם יתנפלו עליו ויתחילו לזלול, ולא ירצו יותר להמשיך במרדף. ואכן, זה בדיוק מה שקרה ברגע שהגיע הערב ונגמרה השבועה: בנ"י עטו על השלל (שמ"א יד 32) ואכלו אותו על הדם! ייתכן שהביקורת שמתח יונתן על השבועה של שאול לא היתה מוצדקת: בניגוד למה שחשב יונתן – לא כולם כמוהו, לא כולם מסוגלים לטעום קצת דבש ולהמשיך לרוץ. הרעיון דומה כתוב כבר בתורה - ראו " החשיבות התזונתית של הבטחון ".