This HTML5 document contains 101 embedded RDF statements represented using HTML+Microdata notation.

The embedded RDF content will be recognized by any processor of HTML5 Microdata.

Subject Item

n2:

rdfs:label

צדק - דין ומשפט - מישור

rdfs:comment

בכמה מקומות בתנ"ך נזכרים יחד המושגים "צדק", "משפט" (או "דין"), ו"יושר" (או "מישור" או "מישרים"). למשל: * (משלי א3): לקחת מוסר השכל, צדק ומשפט ומישרים * (משלי ב9): אז תבין צדק ומשפט ומישרים, כל מעגל טוב מעיון בפסוקים אחרים נראה לי ש: * צדק משמעו לתת לכל אחד את מה שמגיע לו; * משפט הוא התהליך הרשמי שבו קובעים מה לתת למי; * ומישור משמעו להגיע להסכמה ופשרה, ללא התנגדות (ע"ע ישר = איש שלום, ללא מכשול ) המשפט - התהליך הרשמי - יכול להיות לפעמים די שרירותי, כמו חוק או מנהג מקובל (ע"ע משפט ); אבל בדרך-כלל, החובה העיקרית של השופטים האנושיים היא לשפוט בצדק :

dcterms:subject

n4: n5: n9: n11: n12: n13: n15: n16: n17: n18: n19: n20: n21: n22: n23: n25: n26: n27: n30: n31: n33: n34: n35: n36: n37: n38: n40: n41: n42: n44: n45: n46: n47: n48: n49: n50:

n10:

תהילים צח9 ישעיהו יא4 ויקרא יט15 משלי יא6 ישעיהו מה19 בראשית יח25 מיכה ג9 תהילים נח2 חבקוק ב4 תהילים צו10-11 משלי א3 תהילים סד11 תהילים צט4 משלי כא18 דברים כה1 תהילים צד15 תהילים עה3 משלי ב9 משלי טז13 נחמיה ט13 תהילים יז2 תהילים ט9

n6:

משפט הוא עשות הנכון לפי הדת הכולל, האלהי או הנימוסי; לקחת מוסר השכל, צדק ומשפט ומישרים כי יהיה ריב בין אנשים, ונגשו אל המשפט ושפטום ; והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע . כי עד צדק ישוב משפט ואחריו כל ישרי לב מלפניך משפטי יצא, עיניך תחזינה מישרים שמעו נא זאת, ראשי בית יעקב וקציני בית ישראל, המתעבים משפט ואת כל הישרה יעקשו חללה לך מעשת כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חללה לך השפט כל הארץ לא יעשה משפט וכן משרים , שצריך למידת היושר - הממוצע, וזה - על פי רוב... משפט - שנותן לכל אחד המצטרך והראוי לו "וזה יהיה משפט הכהנים", " לעשות משפט עבדו ". והוא ישפט תבל בצדק , ידין לאמים במישרים ועז מלך משפט אהב, אתה כוננת מישרים, משפט וצדקה ביעקב אתה עשית צדק הוא הדבר הממוצע [מאוזן] כמאזני צדק, שאינו נוטה לצד אחד : " בצדק תשפוט " שלא יהא אחד עומד ואחד יושב, אחד מדבר כל צרכו ואחד אומר לו 'קצר דבריך' וכו' הנה עפלה לא ישרה נפשו בו וצדיק באמונתו יחיה צדקת ישרים תצילם, ובהות בגדים ילכדו מידת הכעס שהוא משפט , והיינו בינו לבין עצמו... ואף לשאר בני אדם... לתת דין לרשעים, לאיש כדרכיו על-פי הדין האמנם אלם צדק תדברון מישרים תשפטו בני אדם צדק - לעשות חסד וצדקה עם כל הבריות... נהרות ימחאו כף, יחד הרים ירננו. לפני ה' כי בא לשפט הארץ, ישפט תבל בצדק ועמים במישרים לא בסתר דברתי, במקום ארץ חשך; לא אמרתי לזרע יעקב תהו בקשוני; אני ה' דבר צדק מגיד מישרים ומישרים הוא הנוטה מצדק לפנים משורת הדין לצד ימין. איזו דרך ישרה וכו', " ועשית הישר והטוב ". אבל עיין בבא-קמא ק. ובבא-מציעא ל: שלמדו " אשר יעשון " - זו לפנים משורת הדין ישמח צדיק בה' וחסה בו, ויתהללו כל ישרי לב זהו השכל שצריך האדם לקחת, שיהיו בו כלולים כל המידות. והיינו: לא תעשו עול במשפט לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול בצדק תשפט עמיתך אז תבין צדק ומשפט ומישרים, כל מעגל טוב כפר לצדיק רשע, ותחת ישרים בוגד אמרו בגוים ה' מלך, אף תכון תבל בל תמוט, ידין עמים במישרים . ישמחו השמים ותגל הארץ, ירעם הים ומלאו המשפט הוא המשפט הערוך, והדין הוא שמיעת הטענות וחקירת המשפט; ויש הבדל בין צדק ובין מישרים: הצדק ישקיף שיהיה המשפט בצדק לא בעוול, והיושר לא ישקיף על חוקי המשפט כלל - רק על היושר ולפנים משורת הדין.. כי אקח מועד, אני מישרים אשפט ועל הר סיני ירדת ודבר עמהם משמים ותתן להם משפטים ישרים ותורות אמת חקים ומצות טובים ושפט בצדק דלים, והוכיח במישור לענוי ארץ; והכה ארץ בשבט פיו, וברוח שפתיו ימית רשע ותואר ישר נופל על מי שהולך ישר בדעתו ובינתו ומוצא האמת תמיד באמונות ודעות, ושהיושר נטוע בליבו בכל הנוגע למידות ולמעשים, ובבואו נרדף עם הצדה והמשפט, בא על שיוכיח ויברר היושר מצד טבעו שנוטה לכך , והוא נעלה מן הצדק . וכן תואר ישר נעלה מתואר צדק ... והצדק על-פי היושר והטוב מצד הנושא המיוחד, שישתנה לפעמים מן הדת הכולל לפי הזמן והעניין; והוא מעולה יותר מפעולת המשפט, ולא חרבה ירושלים אלא מפני שהעמידו דבריהם על דין תורה. רצון מלכים שפתי צדק , ודבר ישרים יאהב

n7:wikiPageUsesTemplate

n8: n14: n24: n29: n39:

n32:

mfrj

n43:abstract

בכמה מקומות בתנ"ך נזכרים יחד המושגים "צדק", "משפט" (או "דין"), ו"יושר" (או "מישור" או "מישרים"). למשל: * (משלי א3): לקחת מוסר השכל, צדק ומשפט ומישרים * (משלי ב9): אז תבין צדק ומשפט ומישרים, כל מעגל טוב מעיון בפסוקים אחרים נראה לי ש: * צדק משמעו לתת לכל אחד את מה שמגיע לו; * משפט הוא התהליך הרשמי שבו קובעים מה לתת למי; * ומישור משמעו להגיע להסכמה ופשרה, ללא התנגדות (ע"ע ישר = איש שלום, ללא מכשול ) המשפט - התהליך הרשמי - יכול להיות לפעמים די שרירותי, כמו חוק או מנהג מקובל (ע"ע משפט ); אבל בדרך-כלל, החובה העיקרית של השופטים האנושיים היא לשפוט בצדק : * (דברים כה1): כי יהיה ריב בין אנשים, ונגשו אל המשפט ושפטום ; והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע: האנשים ניגשים אל המשפט = התהליך הרשמי, ובמהלך המשפט, מבררים השופטים מי הוא הצדיק בעניין זה, כלומר מי צודק. * (ויקרא יט15): לא תעשו עול במשפט לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול בצדק תשפט עמיתך אולם, במקביל למשפט צדק - שיש בו כפיה על אחד הצדדים, יש גם משפט יושר - משפט שמתקבל בהסכמה על-ידי שני הצדדים, למשל: * מלאכי ב6 : " תורת אמת היתה בפיהו, ועולה לא נמצא בשפתיו; בשלום ובמישור הלך אתי, ורבים השיב מעון " - הפסוק מתאר את אישיותו של אהרון, שהיה "אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה", בלי התנגדות ובלי כפיה - " בשלום ובמישור "; בניגוד למשה, שהיה אומר "יקוב הדין את ההר". * תהילים סז5 : " ישמחו וירננו לאמים, כי תשפט עמים מישור, ולאמים בארץ תנחם סלה " - ה' ישפוט את העמים בהסכמתם, ולכן הם ישמחו וישירו. * (תהילים צו10-11): אמרו בגוים ה' מלך, אף תכון תבל בל תמוט, ידין עמים במישרים . ישמחו השמים ותגל הארץ, ירעם הים ומלאו- ה' ידין את העמים במישרים, ולכן כל העולם (השמים והארץ) ישמח. * דברים ו18 : " ועשית הישר והטוב בעיני ה', למען ייטב לך ובאת וירשת את הארץ הטבה אשר נשבע ה' לאבתיך " - חז"ל ראו בפסוק זה מקור להלכות רבות שמטרתן לעשות שלום בין אנשים ולמנוע סכסוכים מיותרים, לפנים משורת הדין. ובפסוקים הבאים נזכרים שני סוגי המשפט: * (ישעיהו יא4): ושפט בצדק דלים, והוכיח במישור לענוי ארץ; והכה ארץ בשבט פיו, וברוח שפתיו ימית רשע- המשיח יידע לשפוט גם בצדק (בכפיה ועל-פי שורת הדין), וגם במישור (בהסכמה ובפשרה), בהתאם לאופיים של הנשפטים: הדלים - שהיו עשירים וירדו מנכסיהם - לא יוותרו על זכויותיהם, ולכן יש לשפוט אותם בצדק ; אבל ענוי ארץ - האנשים הענוים שאינם חושבים שמשהו מגיע להם - יסכימו לוותר ולהתפשר, ולכן אפשר להוכיח אותם במישור . * (תהילים צח9): נהרות ימחאו כף, יחד הרים ירננו. לפני ה' כי בא לשפט הארץ, ישפט תבל בצדק ועמים במישרים- כשה' יבוא לשפוט את העולם בעתיד, הוא ישפוט בצדק וגם במישרים , לפי הצורך (ולכן העולם שמח ומרנן); כך גם (תהילים ט9): והוא ישפט תבל בצדק , ידין לאמים במישרים. * (תהילים צט4): ועז מלך משפט אהב, אתה כוננת מישרים, משפט וצדקה ביעקב אתה עשית ומדוע הסדר בספר משלי - "צדק - משפט - מישרים" - שונה מהסדר הטבעי המופיע בתהלים - "שפט - צדק - מישרים"? אולי הסיבה היא חינוכית: כשלומדים לשפוט, צריך קודם כל ללמוד מה צודק - מהי שורת הדין; זוהי חובתו היסודית של השופט. אחר-כך צריך ללמוד את ההליך המסודר של ניהול משפט , ורק בסוף יש ללמוד את הכלים הפסיכולוגיים שמאפשרים להגיע לפשרה ומישרים .