This HTML5 document contains 16 embedded RDF statements represented using HTML+Microdata notation.

The embedded RDF content will be recognized by any processor of HTML5 Microdata.

Subject Item

n2:

rdfs:label

אסתר קרקע עולם

rdfs:comment

ז) "וַיֶּאֱהַב הַמֶּלֶךְ אֶת אֶסְתֵּר מִכָּל הַנָּשִׁים... וַיַּמְלִיכֶהָ תַּחַת וַשְׁתִּי" (ב,יז). בזה היה צריך להסתיים המבצע לחיפוש מחליפה לושתי, אולם מיד אנו קוראים: "וּבְהִקָּבֵץ בְּתוּלוֹת שֵׁנִית..." (ב,יט) , הרי יש לו כבר מלכה? לא מדובר בחיפוש פילגשים, כי זה היה לפני כן ולאחר מכן, כאן כתוב "שנית" לאחר מציאת אסתר. במדרשים המאוחרים כבר התפלאו, לשם מה היה נחוץ לקבץ "בתולות שנית" לאחר שהמלכה כבר נבחרה והוכתרה. בעלי אגדות טענו, שאחשוורוש כאילו איים על אסתר, שאם לא תגלה לו את מוצאה האתני "את עמה ואת מולדתה", יקבץ בתולות שנית ("אגדת אסתר" ב,ט; ראה גם מגילה יג,א).

dcterms:subject

n4: n5: n10: n11: n12: n13: n16: n17: n19:

n6:wikiPageUsesTemplate

n7: n8: n15: n18:

n14:abstract

ז) "וַיֶּאֱהַב הַמֶּלֶךְ אֶת אֶסְתֵּר מִכָּל הַנָּשִׁים... וַיַּמְלִיכֶהָ תַּחַת וַשְׁתִּי" (ב,יז). בזה היה צריך להסתיים המבצע לחיפוש מחליפה לושתי, אולם מיד אנו קוראים: "וּבְהִקָּבֵץ בְּתוּלוֹת שֵׁנִית..." (ב,יט) , הרי יש לו כבר מלכה? לא מדובר בחיפוש פילגשים, כי זה היה לפני כן ולאחר מכן, כאן כתוב "שנית" לאחר מציאת אסתר. במדרשים המאוחרים כבר התפלאו, לשם מה היה נחוץ לקבץ "בתולות שנית" לאחר שהמלכה כבר נבחרה והוכתרה. בעלי אגדות טענו, שאחשוורוש כאילו איים על אסתר, שאם לא תגלה לו את מוצאה האתני "את עמה ואת מולדתה", יקבץ בתולות שנית ("אגדת אסתר" ב,ט; ראה גם מגילה יג,א). אולם, אלה שלקחו את אסתר מבית מרדכי ידעו היטב את עמה ומולדתה(1) , כדברי בעל "עקדת יצחק" "וכי ענבים במדבר מצאוה" (כפרפרזה מדברי הושע הנביא ט,י) ואילו אחשוורוש רצה לדעת זאת, איש לא יכול היה, כאמור, למנוע זאת ממנו. ר' יצחק עראמה אומר שהפסוק "ובהקבץ בתולות שנית", אינו מתייחס כלל לחיפוש בתולות חדשות. לדעתו, הכוונה לאותן הבתולות עצמן, שתחילה נמסרו ל"בית הגי שומר הנשים" "ובהקבץ שנית" מתייחס לאחר י"ב חודש, כשנמסרו "אל יד שעשגז שומר הפילגשים". הפסוק לא נכתב משום מה במקומו ומקומו לפני "ותלקח אסתר". אולם, רעיונו אינו מתקבל על הדעת משתי סיבות: 1) דווקא על המגילה נאמר, שהתיאור הוא לפי סדר המאורעות, בשל כך "הקורא את המגילה למפרע לא יוצא" ידי חובתו (מגילה יז,א). 2) לא בכדי נאמר על "הגי" שהיה "שומר הנשים", למרות שלהשגחתו נמסרו "הבתולות", משום שכל בתולה היתה מיועדת להיות אשת המלך. ל"שעשגז" נמסרו "הפילגשים", לאחר שהמלך "ניסה" אותן והחליט שהן טובות רק כפילגשים. ואילו כאן נאמר: "ובהקבץ בתולות שנית", לא בפילגשים מדובר אלא בבתולות . י"ד) אסתר הזמינה את אחשוורוש והמן למשתה והמלך מציע לה עד חצי המלכות " וַתַּעַן אֶסְתֵּר וַתֹּאמַר שְׁאֵלָתִי וּבַקָּשָׁתִי. אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וְאִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב לָתֵת אֶת שְׁאֵלָתִי וְלַעֲשֹוֹת אֶת בַּקָּשָׁתִי יָבוֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן אֶל הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לָהֶם וּמָחָר אֶעֱשֶׂה כִּדְבַר הַמֶּלֶךְ" (ה, ז-ח). מי אלו להם? מדוע לא נאמר "לכם"? ומחר אעשה כדבר המלך, היכול היה אז מישהו לסרב לעשות את דבר המלך, ומה היא יכולה לעשות לו מחר שאין ביכולתה לעשותו היום?