This HTML5 document contains 28 embedded RDF statements represented using HTML+Microdata notation.

The embedded RDF content will be recognized by any processor of HTML5 Microdata.

Subject Item

n2:

rdfs:label

מלוכה - סיכום הדעות

rdfs:comment

מימי התנ"ך ועד ימינו מתקיימים ויכוחים סוערים בשאלה - מהו המשטר הרצוי? האם רצוי שיהיה שלטון חזק, שכופה על האזרחים לשתף פעולה, להתגייס לצבא ולשלם מיסים על-מנת לבצע פרוייקטים לאומיים שונים? או שהשלטון צריך להסתפק באכיפת החוקים האזרחיים, לשמור על הסדר והמשפט בין אדם לחבירו, ולהשאיר את המשימות הגדולות יותר להחלטתם של האזרחים? בדברי המפרשים ניתן למצוא כמה רעיונות שמטרתם ליישב בין הפסוקים ולקבוע אם ומתי משטר מלוכני הוא דבר טוב. ניתן לחלק את הדברים לשתי קבוצות:

dcterms:subject

n13: n15:

n4:

שופטים ח23 שמואל א ט16 שמואל א יב19 שמואל א יב17

n3:

לא שיצוה עליהם שישאלוהו, כי אם שכאשר ישאלו אותם מרצונם, לא יבחרוהו מעצמם כי אם אשר יבחר ה' מקרב אחיהם לא אמשל אני בכם ולא ימשל בני בכם, ה' ימשל בכם מצוה היא מן התורה לשאול להם מלך, שנאמר , ולמה נענשו בימי שמואל? מפני שהקדימו על ידם לא ביקשו ישראל מלך אלא להעבידם עבודת כוכבים כעת מחר אשלח אליך איש מארץ בנימן, ומשחתו לנגיד על עמי ישראל, והושיע את עמי מיד פלשתים; כי ראיתי את עמי כי באה צעקתו אלי לפי ששאלו בתרעומת, ולא שאלו לקיים המצוה, אלא מפני שקצו בשמואל הנביא ודעו וראו כי רעתכם רבה אשר עשיתם בעיני ה' לשאול לכם מלך כי יספנו על כל חטאתינו רעה לשאל לנו מלך הפסוק בגנאי ישראל הוא מדבר... בעבור שדבר שאלת המלכות בעת ההיא נתעב אצל הקדוש ברוך הוא... מפני שהיה שמואל שופט ונביא ולוחם מלחמותיהם על פי ה' ומושיע אותם, ולא היה להם לשאול מלך בימיו, כמו שאמר להם וה' אלהיכם מלככם , והקב"ה אמר לו לא אותך מאסו כי אותי מאסו ממלוך עליהם .... וענין שאול היה, כי בעבור שדבר שאלת המלכות בעת ההיא נתעב אצל הקדוש ברוך הוא, לא רצה להמליך עליהם מן השבט אשר לו המלכות שלא יסור ממנו לעולמים, ונתן להם מלכות שעה. ולזה רמז הכתוב שאמר אתן לך מלך באפי ואקח בעברתי , שנתנו לו שלא ברצונו, ולכן לקחו בעברתו, שנהרג הוא ובניו ונפסקה ממנו המלכות זקנים שבדור כהוגן שאלו , ועמי הארץ קלקלו מפני שהקדימו על ידם

n7:wikiPageUsesTemplate

n8: n9: n10: n14:

n11:

mfrj

n6:abstract

מימי התנ"ך ועד ימינו מתקיימים ויכוחים סוערים בשאלה - מהו המשטר הרצוי? האם רצוי שיהיה שלטון חזק, שכופה על האזרחים לשתף פעולה, להתגייס לצבא ולשלם מיסים על-מנת לבצע פרוייקטים לאומיים שונים? או שהשלטון צריך להסתפק באכיפת החוקים האזרחיים, לשמור על הסדר והמשפט בין אדם לחבירו, ולהשאיר את המשימות הגדולות יותר להחלטתם של האזרחים? בלשון המקרא, השאלה מתמקדת במושג ה" מלך ". כפי שהסברנו כאן , "מלך" הוא לא דווקא אדם שיש לו כתר; משמעות המשטר המלוכני היא כפיה - המלך שולט באזרחים כמו שהאדון שולט בעבדיו, הוא יכול לגייס אותם בכפיה לצבאו ולגבות מהם מיסים בכפיה (כמו שאמר שמואל במשפט המלך ); לפי זה, למעשה רוב המשטרים בעולם בימינו הם מלוכניים (ע"ע דיון בנושא כאן ). דוגמה למשטר שאינו מלוכני היא המשטר שהיה בישראל בתקופת השופטים - היו שופטים שדנו בסכסוכים בין-אישיים על-פי חוקי התורה, אבל לא היה צבא מסודר ולא היתה מערכת מסודרת של גביית מיסים, אלא השירות בצבא היה התנדבותי. בתנ"ך ניתן למצוא פסוקים שונים בשאלה האם משטר מלוכני הוא טוב או רע. מהצד החיובי - נבואות כגון "ומלכים מחלציך ייצאו" והנבואות על המלך-המשיח, המצוה "שום תשים עליך מלך", והערות כגון "אין מלך בישראל - איש הישר בעיניו יעשה"; מהצד השלילי - דבריו של גדעון "ה' ימשול בכם", של שמואל "כי רעתכם רבה לשאול לכם מלך", ושל הושע "אתן לך מלך באפי ואקח בעברתי". בדברי המפרשים ניתן למצוא כמה רעיונות שמטרתם ליישב בין הפסוקים ולקבוע אם ומתי משטר מלוכני הוא דבר טוב. ניתן לחלק את הדברים לשתי קבוצות: