This HTML5 document contains 10 embedded RDF statements represented using HTML+Microdata notation.

The embedded RDF content will be recognized by any processor of HTML5 Microdata.

Subject Item

n2:

rdfs:label

ארובות השמים

rdfs:comment

המבול שבא על העולם בימי נוח, מתואר בביטוי ייחודי: (בראשית ז11): בִּשְׁנַת שֵׁשׁ-מֵאוֹת שָׁנָה לְחַיֵּי-נֹחַ..., נִבְקְעוּ כָּל-מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה, וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ; (בראשית ח2): וַיִּסָּכְרוּ מַעְיְנֹת תְּהוֹם וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמָיִם ; וַיִּכָּלֵא הַגֶּשֶׁם מִן-הַשָּׁמָיִם. ואכן, גם בהמשך התנ"ך, בכל מקום שמדובר על גשם שהתחיל לרדת, לא מדובר על פתיחת ארובות השמיים, אלא על כך שהגשם בא מהעננים, למשל: גם במקומות שלא מוזכרים עננים, לא מדובר על ארובות השמיים בהקשר של ירידת גשם: ההשוואה בין פרשת המבול לבין שאר התנ"ך מלמדת, שהמבול היה שונה מכל גשם אחר שאנחנו מכירים.

dcterms:subject

n4: n9: n12:

n5:wikiPageUsesTemplate

n6: n10: n11: n13:

n7:abstract

המבול שבא על העולם בימי נוח, מתואר בביטוי ייחודי: (בראשית ז11): בִּשְׁנַת שֵׁשׁ-מֵאוֹת שָׁנָה לְחַיֵּי-נֹחַ..., נִבְקְעוּ כָּל-מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה, וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ; (בראשית ח2): וַיִּסָּכְרוּ מַעְיְנֹת תְּהוֹם וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמָיִם ; וַיִּכָּלֵא הַגֶּשֶׁם מִן-הַשָּׁמָיִם. "ארובות" הם חלונות או תאים (כמו בישעיהו ס8: מִי-אֵלֶּה כָּעָב תְּעוּפֶינָה; וְכַיּוֹנִים אֶל- אֲרֻבֹּתֵיהֶם; קהלת יב3: בַּיּוֹם שֶׁיָּזֻעוּ שֹׁמְרֵי הַבַּיִת, וְהִתְעַוְּתוּ אַנְשֵׁי הֶחָיִל; וּבָטְלוּ הַטֹּחֲנוֹת כִּי מִעֵטוּ, וְחָשְׁכוּ הָרֹאוֹת בָּאֲרֻבּוֹת). הביטוי "ארובות השמים נפתחו" לא מתאר גשם כפי שאנחנו מכירים אותו: הגשם שיורד בימינו לא נובע מפתיחה של חלון כלשהו בשמיים, אלא מהתקררות והתעבות של אדי-מים שנמצאים באויר כל הזמן. ואכן, גם בהמשך התנ"ך, בכל מקום שמדובר על גשם שהתחיל לרדת, לא מדובר על פתיחת ארובות השמיים, אלא על כך שהגשם בא מהעננים, למשל: * מל"א יח41-45: וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ לְאַחְאָב: 'עֲלֵה אֱכֹל וּשְׁתֵה, כִּי-קוֹל הֲמוֹן הַגָּשֶׁם'... וַיֹּאמֶר 'הִנֵּה- עָב קְטַנָּה כְּכַף-אִישׁ, עֹלָה מִיָּם '; וַיֹּאמֶר 'עֲלֵה אֱמֹר אֶל-אַחְאָב אֱסֹר וָרֵד וְלֹא יַעֲצָרְכָה הַגָּשֶׁם'. וַיְהִי עַד-כֹּה וְעַד-כֹּה, וְהַשָּׁמַיִם הִתְקַדְּרוּ עָבִים וְרוּחַ , וַיְהִי גֶּשֶׁם גָּדוֹל... * קהלת יא3: אִם-יִמָּלְאוּ הֶעָבִים גֶּשֶׁם עַל-הָאָרֶץ יָרִיקוּ..., קהלת יב2: ...וְשָׁבוּ הֶעָבִים, אַחַר הַגָּשֶׁם * ישעיהו ה6: ...וְעַל הֶעָבִים אֲצַוֶּה מֵהַמְטִיר עָלָיו מָטָר * ירמיהו י13: לְקוֹל תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם בַּשָּׁמַיִם, וַיַּעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה ָאָרֶץ (הָאָרֶץ); בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה, וַיּוֹצֵא רוּחַ מֵאֹצְרֹתָיו * תהלים קלה7: מַעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ: בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה; מוֹצֵא-רוּחַ מֵאוֹצְרוֹתָיו * תהלים קמז8: הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים , הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר; הַמַּצְמִיחַ הָרִים חָצִיר גם במקומות שלא מוזכרים עננים, לא מדובר על ארובות השמיים בהקשר של ירידת גשם: * שמ"א יב18: וַיִּקְרָא שְׁמוּאֵל אֶל-ה', וַיִּתֵּן ה' קֹלֹת וּמָטָר בַּיּוֹם הַהוּא... * זכריה י1: שַׁאֲלוּ מה' מָטָר בְּעֵת מַלְקוֹשׁ, ה' עֹשֶׂה חֲזִיזִים; וּמְטַר-גֶּשֶׁם יִתֵּן לָהֶם, לְאִישׁ עֵשֶׂב בַּשָּׂדֶה * איוב כח26: בַּעֲשׂתוֹ לַמָּטָר חֹק; וְדֶרֶךְ לַחֲזִיז קֹלוֹת * יואל ב23: וּבְנֵי צִיּוֹן, גִּילוּ וְשִׂמְחוּ בַּיהוָה אֱלֹהֵיכֶם, כִּי-נָתַן לָכֶם אֶת-הַמּוֹרֶה לִצְדָקָה; וַיּוֹרֶד לָכֶם, גֶּשֶׁם מוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ - בָּרִאשׁוֹן; * יחזקאל לד26: וְנָתַתִּי אוֹתָם וּסְבִיבוֹת גִּבְעָתִי, בְּרָכָה; וְהוֹרַדְתִּי הַגֶּשֶׁם בְּעִתּוֹ, גִּשְׁמֵי בְרָכָה יִהְיוּ הביטוי "ארובות השמיים" נזכר, בהמשך התנ"ך, רק בהקשר של ברכה מיוחדת משמיים או קללה מיוחדת משמיים, אך לא דווקא בקשר לגשם: * מל"ב ז2: וַיַּעַן הַשָּׁלִישׁ אֶת-אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיֹּאמַר: 'וְהִנֵּה ה' עֹשֶׂה אֲרֻבּוֹת בַּשָּׁמַיִם, הֲיִהְיֶה כַּדָּבָר הַזֶּה?...'; וַיֹּאמֶר: 'הִנְּךָ רֹאֶה בְּעֵינֶיךָ, וּמִשָּׁם לֹא תֹאכֵל': כפי שמסופר בהמשך, הברכה לא באה ע"י גשם, אלא ע"י קולות שה' השמיע משמיים לצבא הארמים, שהפחידו אותם וגרמו להם לברוח ולהשאיר את כל רכושם באהלים. * ישעיהו כד18 וְהָיָה הַנָּס מִקּוֹל הַפַּחַד, יִפֹּל אֶל-הַפַּחַת, וְהָעוֹלֶה מִתּוֹךְ הַפַּחַת, יִלָּכֵד בַּפָּח; כִּי-אֲרֻבּוֹת מִמָּרוֹם נִפְתָּחוּ, וַיִּרְעֲשׁוּ מוֹסְדֵי אָרֶץ: גם כאן, פתיחת ארובות השמיים לא קשורה לגשם אלא לרעש גדול. * מלאכי ג10: הָבִיאוּ אֶת-כָּל-הַמַּעֲשֵׂר אֶל-בֵּית הָאוֹצָר, וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי, וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת, אָמַר ה' צְבָאוֹת: אִם-לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם, וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה, עַד-בְּלִי-דָי: כאן, פתיחת ארובות השמיים מסמלת ברכה כללית שבאה מהשמיים, לא דווקא גשם. ההשוואה בין פרשת המבול לבין שאר התנ"ך מלמדת, שהמבול היה שונה מכל גשם אחר שאנחנו מכירים. כדי להבין את משמעותן של "ארובות השמיים" במבול, נקרא בפרשת בריאת העולם, ביום השני (בראשית א6-8) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: 'יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם, וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם!'. וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת-הָרָקִיעַ, וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ, וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ; וַיְהִי-כֵן. וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ, שָׁמָיִם; וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם שֵׁנִי: לאחר היום השני, היה העולם מוקף ברקיע, שמעליו היו מים קפואים (ע"ע " המים אשר מעל הרקיע של שבתאי ", " רקיע השמיים "). כשה' רצה להביא מבול על הארץ, הוא פתח חלונות (=אזורים עם לחץ נמוך יותר) ברקיע, והמים שהיו מעליו נפלו על הארץ. אולם, לאחר המבול, ה' החליט שלא יביא יותר מבול על הארץ, ולכן לא היה יותר צורך במים אשר מעל הרקיע: אם נשארו שם מים לאחר המבול, הם התאדו והתפזרו בחלל. מאותו היום והלאה, כבר אין מצבורי-מים מעל הרקיע, ואין משמעות לפתיחת "ארובות השמיים" לירידת גשם: מאותו יום והלאה, כל הגשמים יורדים רק מתוך עננים שנוצרים ברקיע עצמו. הסבר זה יכול גם לעזור לנו להבין מדוע הקשת בענן מסמלת את העובדה שה' לא יביא מבול: ייתכן, שלפני המבול לא הייתה קשת כפי שאנחנו מכירים אותה היום, כי האור המגיע לכדור-הארץ היה שונה, כי הוא עבר דרך השכבה של "המים אשר מעל לרקיע". וצ"ע.