This HTML5 document contains 9 embedded RDF statements represented using HTML+Microdata notation.

The embedded RDF content will be recognized by any processor of HTML5 Microdata.

Subject Item

n2:

rdfs:label

נ = נתתי את עצמי לה'

rdfs:comment

תגובה ל: תהילים קיט שנכתבה ב15:37:38 08.05.2005 ייתכן, שהנושא המרכזי בבית זה הוא - ההכנעה והנתינה לה' ולתורה. * בפסוקים הראשונים (105-107) בולטת ההכנעה: נֵר-לְרַגְלִי דְבָרֶךָ; וְאוֹר לִנְתִיבָתִי - דבר ה' מאיר את דרכי, רק לאורו אני הולך, כל שאר הדרכים חשוכות ואני לא רואה אותן כלל; נִשְׁבַּעְתִּי וָאֲקַיֵּמָה; לִשְׁמֹר מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ - אני מחייב את עצמי בשבועה - חיוב מוחלט וסופי - לקיים את התורה; נַעֲנֵיתִי עַד-מְאֹד; ה', חַיֵּנִי כִדְבָרֶךָ! - אני עני וכנוע, ומצפה שה' יחיה אותי. * בפסוקים הבאים (108-112) בולטת הנתינה: נִדְבוֹת פִּי רְצֵה-נָא, ה'; וּמִשְׁפָּטֶיךָ לַמְּדֵנִי! - נתינה של מילים (תפילה או דברי-תורה שאדם אומר בפיו); נַפְשִׁי בְכַפִּי תָמִיד; וְתוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי - נתינה של החיים (כאדם שמחזיק את חייו בידיו,

dcterms:subject

n4: n10:

n6:wikiPageUsesTemplate

n7: n8: n11: n12:

n9:abstract

תגובה ל: תהילים קיט שנכתבה ב15:37:38 08.05.2005 ייתכן, שהנושא המרכזי בבית זה הוא - ההכנעה והנתינה לה' ולתורה. * בפסוקים הראשונים (105-107) בולטת ההכנעה: נֵר-לְרַגְלִי דְבָרֶךָ; וְאוֹר לִנְתִיבָתִי - דבר ה' מאיר את דרכי, רק לאורו אני הולך, כל שאר הדרכים חשוכות ואני לא רואה אותן כלל; נִשְׁבַּעְתִּי וָאֲקַיֵּמָה; לִשְׁמֹר מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ - אני מחייב את עצמי בשבועה - חיוב מוחלט וסופי - לקיים את התורה; נַעֲנֵיתִי עַד-מְאֹד; ה', חַיֵּנִי כִדְבָרֶךָ! - אני עני וכנוע, ומצפה שה' יחיה אותי. * בפסוקים הבאים (108-112) בולטת הנתינה: נִדְבוֹת פִּי רְצֵה-נָא, ה'; וּמִשְׁפָּטֶיךָ לַמְּדֵנִי! - נתינה של מילים (תפילה או דברי-תורה שאדם אומר בפיו); נַפְשִׁי בְכַפִּי תָמִיד; וְתוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי - נתינה של החיים (כאדם שמחזיק את חייו בידיו, ומוכן תמיד לתת אותם אם יתבקש; ע"ע ביטויים של מסירות נפש במקרא ). ולא רק המשורר נותן - גם הרשעים נותנים: נָתְנוּ רְשָׁעִים פַּח לִי; וּמִפִּקּוּדֶיךָ לֹא תָעִיתִי - המלכודת שטומנים הרשעים נתפסת בעיניו כמתנה, כאתגר שמחזק את הקשר שבינו לבין התורה ( ע"ע ); נָחַלְתִּי עֵדְותֶיךָ לְעוֹלָם: כִּי-שְׂשׂוֹן לִבִּי הֵמָּה - הפועל "נחל" מתאר קבלה - בדרך-כלל של חלק מהארץ ("נחלה"), אך במקרה זה ה"נחלה" היא עדות ה'. המשורר רוצה להגיד, שהוא מוותר על חלק ונחלה בארץ, והנחלה היחידה שהוא רוצה היא - עדות ה' (כעין מה שנאמר על הלויים ב דברים יח2 : " ונחלה לא יהיה לו בקרב אחיו, ה' הוא נחלתו כאשר דבר לו "); נָטִיתִי לִבִּי לַעֲשׂוֹת חֻקֶּיךָ - לְעוֹלָם עֵקֶב - אני מטה ומכוון את כל מחשבותיי לקיים את חוקיך, לנצח, עד סוף חיי. אחרי 13 צעדים בעולם התורה, בבית ה-14 המשורר צריך לבחור - הוא צריך להחליט למי הוא נותן את עצמו. והוא בוחר, בהכנעה רבה, לתת את כל כולו לה' - מרגליו ועד לבו, מדברי-פיו ועד כל חייו.